האם החרדים סוחטים את הקופה הציבורית?

להלן שאלה ותשובה שכתבתי  בעבר – אבל זה אקטואלי מאוד גם לזמנינו

תקציבים ו"סחיטה" חרדית-שאלה:מדוע החרדים סוחטים את הקופה הציבורית?

תשובה: איך אמר פעם מישהו בבדיחות הדעת? – לאחר שכולם "סחטו" את "לימון" התקציב, אזי על החרדים המבקשים לקבל את הטיפות האחרונות, צועקים – "סחטנים".

מדוע רשות השידור המקבלת מיליארד ש"ח בשנה אינה נקראת סחטנית?

מדוע שדרני רדיו וטלוויזיה המשתכרים מכספי המיסים שלך ושלי, יכולים להכפיש את האנשים המממנים אותם? מדוע הם אינם נקראים סחטנים?

אל לנו לשכוח שאין המדובר ברשות פרטית, אלא ברשות ממלכתית הממומנת כולה מכספי ציבור משלמי המיסים (חילונים ודתיים), אותו היא מכפישה.

מדוע משרד התרבות המקבל תקציבי עתק (מאות מיליוני שקלים) מכספי משלם המיסים (וגם מכספי הדתיים – אשר אינם משתמשים בשרותי התרבות הללו), אינם נקראים "סחטנים"?

מדוע הקיבוצים אינם מכונים "סחטנים"? מדוע מחיקת החובות לקיבוצים (16.1 מיליארד ₪ במחיקה האחרונה), אינה נחשבת "סחיטה"? (מעניין שזו פריבילגיה מיוחדת לקיבוצים, כי את החובות שלי ושלך, משום מה, אף אחד לא מוחק!). שלא לדבר על כך שחברי הקיבוצים מקבלים כיום אדמות מדינה יקרות ממש במתנה, כלומר: הם הופכים לבעלי אדמות, ללא שום תמורה כספית מצידם. הפרופורציות ממש זועקות.

ועוד דוגמאות רבות לכך, אך החרדים המתוקצבים כחוק ומקבלים הרבה פחות "זוכים" לתואר "סחטנים". עצם השימוש במילה "סחטנים" היא דמגוגית ושקרית, אם היתה כאן באמת סחטנות, במובן הקרימינולוגי של המילה, אזי המשטרה היתה מתערבת ומיד…

זה יכול להיות מוצדק להשתמש במילה "סחיטה" רק במקרים שבהם יש איום בעשיית פעולה בלתי חוקית. (למשל: סחיטת דמי חסות של אנשי העולם התחתון מבעלי עסקים: באיום על חייהם של בעלי העסקים ועל בני משפחתם ושלמות בית העסק וכו', או סחיטת כספים מאנשים באיום שיפרסמו עליהם דברים איומים באמצעי התקשורת, או לשון הרע וכו'.

אם נגדיר "סחיטה" בצורה אחרת, אזי כל ארגון מכל סוג שהוא, הנתמך ע"י הקצבה ממלכתית מסויימת, יכול להחשב "סחטן", ואפילו אם כל מטרותיו ופעולותיו למען רווחת הכלל ופתרון מצוקות, או בכל נושא עזרה אחר.

עלינו לדעת, שיש פה עניין מאוד מגמתי, התקשורת והשמאלנים מנסים בכל דרך, להשניא את הציבור החרדי על המאזין הממוצע, ולהלעיטו בסיסמאות נבובות ושקריות.

 

שאלה: האם תוכל להדגים לי, למה הסיסמאות שלהם נבובות ושקריות?

 

תשובה: יש לי כמה דוגמאות ולא רק אחת.

דוגמא ראשונה: לפני זמן מה, התנהל מסע מעניין הקורא: "להשוות את תקציבי האוניברסיטאות לתקציבי הישיבות". המאזין התמים יכול היה לחשוב, שהישיבות מקבלות על כל תלמיד ישיבה, יותר מאשר האוניברסיטאות מקבלות על כל סטודנט.

אבל כאשר בודקים את המספרים, מגלים: שכל סטודנט מקבל פי 4 מתלמיד ישיבה. כן, לא טעיתי – פי 4! ומכאן, שאם ישיבה מקבלת עבור כל תלמיד 100 ₪, אזי האוניברסיטה מקבלת 400 ₪ על כל סטודנט!

להלן הנתונים ממספריים:

מספר הסטודנטים בשנת 99 = 155,000 , תקציב האוניברסיטאות = 4.7 מיליארד ₪,  דהיינו: כ- 30,300 ₪ עבור כל סטודנט!

לעומת זאת:

מספר בחורי ישיבות וכוללים בשנת 99 = 77,000 , תקציב הישיבות = 650 מיליון ₪, דהיינו: 8,500 ₪ בממוצע לכל תלמיד לשנה (לעומת 30,300 ₪ לסטודנט). ואל לנו לשכוח שבתוך תלמידי ישיבות נכללים גם תלמידים בגילאי בי"ס תיכון, אשר ממילא שייכים לחוק חינוך חובה, ועל המדינה חלה החובה לתקצב את לימודיהם.

בחישוב פשוט וקל, ניתן לראות שסטודנט מקבל כמעט פי – 4 מבחור ישיבה.

האם בתקשורת גילו לך עובדה זו? לא. בתקשורת המגמתית ידעו לתת לציבור רק את הרושם, שהישיבות מקבלות על כל תלמיד יותר מאשר הסטודנטים, ובכך שיקרו לציבור, וגרמו לשנאה והטעיה.

 

שאלה: אז מדוע סטודנט צריך לשלם על לימודיו שכר לימוד כזה גבוה אם המדינה מממנת אותו?

 

תשובה: שאלה טובה, וכאן ניתן לראות את הפער הערכי בין האנשים המלמדים באוניברסיטאות לבין האנשים המלמדים הישיבות. בכתבה: המשכורות במגדל השן, אמנון אטד מובא:

מרצה בכיר באוניברסיטה מקבל בממוצע 50,000 ₪ בחודש! (חצי מיליון ₪ בשנה!). קח לדוגמא, את נשיא אוניברסיטת חיפה שמקבל 61,000 ₪ בחודש, או את סגנו של נשיא האוניברסיטה המוכן ל"הסתפק" רק ב- 53,000 ₪ בחודש, והנתונים נכונים לגבי משכורות העתק באוניברסיאות אחרות כמו: אוניברסיטת  בן גוריון ובר אילן.

נשיא הטכניון קצת יותר "צנוע" ומוכן להסתפק במשכורת בסך 50,000 ₪ בלבד! והמשנה לנשיא הטכניון משתכר "רק" 44,000 ₪.

בכל אוניברסיטה ישנם לא מעט בכירים מאוד צנועים, המשמשים  במשכורתם דוגמא "טובה" כיצד להסתפק במועט של 50,000 ₪ לחודש… שלא לדבר על כל ההטבות, שנת שבתון בחו"ל במשכורת מלאה וכו'…

לעומתם – מרצה בכיר המלמד בישיבה, משתכר בממוצע 5,000 ₪ בחודש. כלומר: בכיר באוניברסיטה משתכר לא פחות מאשר פי – 10 ממרצה בכיר בישיבה. כאשר מכפילים את מספר הבכירים באוניברסיטאות, מקבלים סכומים אסטרונומיים, אשר על הסטודנטים להשתתף במימונם, וזאת בנוסף לתקציבים שהמדינה מזרימה לאוניברסיטאות.

יוצא – שללא תרומותיהם של יהודים נדיבים מהארץ ומחו"ל, במטרה לעזור ללומדי התורה, ובהסתמך רק על הקצבות המדינה – כל הישיבות היו קורסות כבר מזמן. אבל ברוך ה' שיש לנו עם נהדר שכזה, שמוכן לתרום ללימוד התורה ובכך הוא תורם בעצם להמשכיות התורה בישראל גם לדורות הבאים, ולנצחיותו של עם ישראל. ועלי לציין, שבין התורמים תמצא גם צדיקים "חילוניים" רבים.

 

והנה עוד דוגמא להטעייה של התקשורת בנושא התקציבים: אתה פותח עיתון וקורא באותיות ענק: "700 מיליון ₪ למוסדות החינוך החרדיים"! אתה המום, איזה סחטנים איזה חוצפנים… אבל את האמת לא גילו לך: שזה במסגרת התקציב שמקבל כל מגזר לפי מספר התלמידים הלומדים בו, שהרי כל ילד במדינה מתוקצב על ידי משרד החינוך, כולל ילדים בגילאי גן חובה ובתי ספר יסודיים ותיכוניים, שלמרבה ההפתעה קיימים, חיים ונושמים גם בציבור החרדי, וגם להם מגיעים תקציבי חינוך מתוקף חוק חינוך חובה, אשר חוקק בכנסת. זה לגיטימי לחלוטין, במדינה דמוקרטית המקיימת שיוויון זכויות לאזרחיה.

אז מדוע מבליטים נתון זה בפני עצמו, ומוציאים אותו מהקשרו? – זה שאמרנו: המטרה היא להשניא את המגזר החרדי על הציבור, וליצור רושם שקרי ומוטעה שהחרדים הם "סחטנים".

וכעת, לנתונים:

תקציב משרד החינוך: 20 מיליארד ₪, אחוז התלמידים במגזר החרדי הוא לפחות  10% מכלל התלמידים בישראל.

חשבון פשוט מראה שלמוסדות החינוך החרדיים, מגיע לפחות 10% מהתקציב, שהם 2 מיליארד ₪ ! מוסדות החינוך החרדיים מקבלים בפועל? –  700 מיליון ₪ בלבד ! אם התקשורת הייתה נוהגת ביושר והגינות, הייתה יוצאת בכותרות גדולות על העוול והאפלייה הנגרמים לציבור החרדי, אך לצערינו התקשורת עושה רק את ההיפך הגמור.

 

הכותרת הנכונה הייתה צריכה להיכתב כך:

"מוסדות החינוך החרדים מקבלים על כל ילד, רק שליש מהתקציב אשר מקבל כל מוסד חינוכי אחר, שאינו חרדי" תקשורת הוגנת חייבת להביא בפני הציבור את העובדות הנכונות, את האמת, לאחד בין העם ובודאי לא לגרום לשינאת אחים מכוונת, בכותרות בומבסטיות ומסיטות נגד אחיהם החרדים, השכם והערב.

 

שאלה: אמנם החרדים מקבלים פחות בתקציבים אבל הם הרי לא עובדים, אז שיגידו תודה על מה שהם כן מקבלים.

למדינה יש כסף וזכותה לחלק אותו כראות עיניה!

 

תשובה: ראשית, למדינה אין שום כסף משלה! אין למדינה אפילו אגורה אחת משלה. כל הכסף העומד לרשות המדינה שייך לציבור ומגיע מהציבור. ועל מנהיגי המדינה מוטלת האחריות והחובה, לחלק את כספי הציבור לטובת העם ועל פי קריטריונים צודקים.

ובהקשר לטענה: שהחרדים אינם עובדים – זה חלק מהשקרים ש"מוכרים" לנו בתקשורת. האמת היא שהחרדים כן עובדים. האם בקרת פעם בבני ברק, ירושלים או בכל ריכוז אוכלוסין חרדי? מי בדיוק מוכר בחנויות החרדיות? אנשים חילונים? שלא לדבר על כך שישנן אלפי חנויות ובתי עסק, בבני ברק וירושלים ובעוד מקומות בארץ בבעלות חרדית. האם שמעת פעם על כך בתקשורת? האם שמעת על רשת החנויות של אופטיקה הלפרין למשקפיים?  האם ידעת שברשותה כ- 60 סניפים ברחבי הארץ? האם ידעת שהלפרין הוא בעצם חרדי? חלק ניכר מהיהלומנים והסוחרים בבורסה ליהלומים הינם חרדים. האם ידעת שהמיליונר החרדי לב לביוב, משלם מסים בחודש אחד, יותר ממה שמשלמים 1000 חילונים בשנה אחת?

קיימים מאות בתי ספר וגני ילדים חרדים לבנים ובנות, מה לדעתך, האם המורים, המורות והגננות המלמדים שם הינם חילונים? האם כל הנשים החרדיות העובדות בכל מגזרי המשק אינן משלמות מסים? האם ישנו חוק הקובע שרק על הבעל חלה חובת פרנסת המשפחה? האם לא יתכן מצב שחרדים לא מעטים אכן לומדים תורה, אך 90% מנשותיהם הן המפרנסות, ואפילו עושות זאת מתוך שליחות ושמחה אמיתית? איך יתכן לטעון שהחרדים לא עובדים? אנו רואים חרדים העובדים בכל מגזרי המשק: רופאים ומדענים חרדים, אחיות חרדיות, שוטרים חרדים, נהגי מוניות ואוטובוסים, תכשיטנים חרדים, מנהלי חשבונות, פקידות ומזכירות, גרפיקאים, עורכי דין חרדים, עובדים רבים במשרדי הממשלה השונים הינם חרדים ועוד…

הרי ידוע שרוב המסים בארץ באים מן העשירים שבעשירון העליון. האם ידעת שהעשירון העליון כולל לא מעט חרדים, המשלמים ביחד עם כל העשירון העליון, את רוב המיסים בארץ? (האחים חדד – כלי כסף, משפחת רייכמן, לביוב, מוסיוב, משפחת שפירא בעלי רשת שטיחי כרמל לשעבר, בעלי חנויות ושותפים בקניונים, ועוד רבים הם החרדים בעשירון העליון).

ההכפשה הקבועה שהחרדים אינם עובדים מתנפצת אל מול המציאות.

ואם תשאל, למה בכל זאת טוענים שהחרדים לא עובדים? התשובה לכך היא: או שהשדרן/דברן לא בדק בשטח, (אולי לא העיז לבקר בבני ברק…) או שהשדרנים/דברנים יודעים בעצם את האמת, אך מעוניינים במתכוון לסלפה, להטעות את הציבור ולהציג בפניו תמונה שקרית.

 

שאלה: ומה בנוגע לאברכי הכוללים והישיבות?

 

תשובה: ישנם כ- 77 אלף תלמידי ישיבות וכוללים, זה כולל את הציבור החרדי והכיפות הסרוגות (כן… גם לכיפות הסרוגות יש כוללים… גם אצלם יש "בטלנים" שלא עובדים, או במילים אחרות: גם אצלם יש יהודים שדואגים שלא תישכח התורה מישראל, ומקדישים את חייהם ללימוד תורת ישראל, כדי להעבירה הלאה לדורות הבאים).

לפחות 25% מהציבור בישראל הם שומרי מצוות, דהיינו כמיליון איש. האם לדעתך, אותם מיליון איש מעוניינים שכספי המיסים שהם משלמים, יעברו לרשות השידור אשר מכפישה את הדת והדתיים?

או שאולי יעדיפו שכספי מיסיהם יסייעו לאותם אנשים המקדישים את חייהם ללימוד התורה, המורשת היהודית והתרבות היהודית? על מנת שיהיה מי שיעביר את לפיד היהדות גם לדורות הבאים.

כיצד יתכן שמוזרמים סכומי עתק לתיאטרונים, מוזיאונים, רשות השידור, לענפי ספורט רבים וכו' ולכל התרבות הכללית, כדבר המובן מאליו, ואילו בתקציב הדל של לומדי התרבות היהודית המקורית של עם ישראל – מקצצים ללא רחם. התורה והמסורת היהודית הנמשכת כבר אלפי שנים, היא ששמרה על זהותנו וייחודיותנו במשך כל ההיסטוריה, מאז היותינו לעם.

שאלה: ומה אתה אומר על הישיבות החרדיות? הרי הן מתקיימות מכספי המיסים שלנו.

תשובה: הישיבה מקבלת תקציב רק לפי מספר התלמידים הלומדים בה, וכפי שכבר הבהרתי לך, המדינה מקציבה עבור תלמיד ישיבה רבע ממה שהיא מקציבה עבור סטודנט. ועוד נקודה רציתי לומר לך: מקובל לחשוב שהישיבות במגזר החרדי אינן מועילות למדינה כלל וכלל, והן אפילו נטל ציבורי גדול.

ובכן, תופתע לקרוא שישנם תחומים רבים בישיבות שהינן דווקא נכס כלכלי לקופת המדינה! ישיבות רבות מתקיימות בזכות תרומות מחו"ל, דבר המכניס מטבע זר למשק הישראלי. אף בניית הישיבות מבוססת על תרומות המגיעות מחו"ל. כמו כן, אלפי התלמידים המגיעים מחו"ל במטרה ללמוד בישיבות בארץ, אף הם מכניסים מטבע זר שנשלח אליהם למחייתם. וידוע שכל מטבע זר שנכנס לארץ מועיל למשק הישראלי. (וזה בנוסף ליצוא של ענפי המסחר החרדיים כגון: יהלומים, מזוזות, תפילין, ספרי תורה, אתרוגים, ושאר תשמישי קדושה וכו', הנשלחים ליהודי התפוצות בכל רחבי העולם, וזו בעצם הכנסת מטבע זר למדינה במיליוני דולרים, שלא לדבר על הכנסות המדינה ממסים ומ.ע.מ. מכל המוצרים הללו).

שאלה: ומה תאמר על הסקרים המדווחים שהחרדים אינם עובדים?

 

תשובה: ראשית, הסקרים לא מדווחים שהחרדים לא עובדים, הסקרים  מדברים באחוזים. ובנוסף, רבים מהסוקרים אינם מצליחים לבצע את הסקר כהלכה ולקבל תמונה אמיתית על הציבור החרדי, כיון שאינם יודעים כיצד לפנות לציבור החרדי וכיצד לסקר אותו, לדוגמא: סקר שנערך על ידי מומי דהאן.

מבדיקה שערכו במנוף עולה, כי במחקרו של דהאן ישנם מספר פגמים מהותיים, הנובעים מחוסר היכרותו את האוכלוסיה החרדית ואת אורח חייה:

1. המחקר מתבסס על סקר טלפוני – ניסיון העבר הוכיח כי המגזר החרדי, ברובו, אינו משתף פעולה עם סקרים טלפוניים – בודאי לא כשמדובר בענייני הכנסות ומשק בית. אנו משוכנעים שאנשים לא מסרו נתונים מדויקים אודות גודל הכנסתם הכלכלית.

2. במחקר מופיע כי בשישים אחוזים מהמשפחות החרדיות, גם הבעל וגם האישה אינם עובדים. למרות שכל מי שמכיר את החברה החרדית יודע שנתון זה חסר שחר והגיון.

3. דהאן הכניס תחת הכותרת "קצבאות אחרות" את קצבת הכולל. כאשר רק חמישית! (20%) מקצבה זו באה ממשרד הדתות והשאר מתרומות מארה"ב, או מיהודים נדבנים וחרדים התורמים את "כספי המעשר" לישיבות וכוללים. המחקר של דהאן לא לקח בחשבון ולא הצליב נתונים מקבילים מהביטוח הלאומי, משרד הדתות וממקורות אחרים.

4. במחקרו של דהאן מופיעים הנתונים הבאים: הכנסה ברוטו למשפחה חרדית ממוצעת היא כ-4000 ש"ח ותשלום המס הישיר הוא כ-400 ש"ח, לעומת הכנסה ברוטו של משפחה שאינה חרדית כ-6600 ש"ח ותשלום המס הישיר הוא כ-1200 ש"ח. עקב כך הסיק דהאן כי החרדים משלמים שליש מס מהחילונים. אך סה"כ הכנסות המדינה לשנת 2000 הם 227.5 מיליארד ש"ח, מתוכם 136.5 מיליארד ש"ח הכנסות ממיסים ותשלומי חובה, מתוכם 61.7 מיליארד ממס הכנסה שהם 45% מסך ההכנסות ממסים, בשאר המסים אין הבדל בין חרדים לכלל הציבור, לדוגמא: חרדי הקונה דירה, מכונית או מקרר משלם מע"מ בדיוק כמו החילוני וכן מכס, מס דלק, מס שבח וכיו"ב. הווי אומר, שברוב המסים (55%) החרדי משלם כמו החילוני. וב- 45% ישנה הטיה של 4% שהחילונים משלמים יותר מהחרדים.

5. מחקרו של דהאן מתבסס על סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבודקים משקי בית שכירים. למעשה, חלקם של השכירים במס הכנסה עומד על כ-50%, כך שכוחו של המחקר יפה רק למחצית מסך ההכנסות ממס הכנסה. מה עוד ששיעור העצמאים באוכלוסייה החרדית גדול יותר משיעורם באוכלוסייה הלא חרדית, מאחר ששנות הלימודים הרבות בישיבה לא נושאים תשואה תואמת בהכנסה. (דהיינו שבעוד שלימוד באוניברסיטה הוא מוכר והסטודנט צובר תעודות ותארים בלימודיו וכך מקבל משכורת בהתאם לשנות לימודיו ותעודותיו וכדומה, לעומת זאת בחור ישיבה או אברך יכול ללמוד עשרות שנים בישיבה ובכולל אבל כשיצא לשוק העבודה הוא לא יחשב "אקדמאי", ולא תתווסף לו אגורה אחת בתור שכיר, לכן הרבה מעדיפים לעבוד בתור עצמאיים).

6. נתון נוסף שיש לציין הוא, כי בדיקת אחוז ההכנסה של סקטור זה או אחר, לא יכולה להוות אינדיקציה לנתון הסופי של מי מממן את מי. לשם כך עלינו לבדוק גם מי מייצר הוצאות מיותרות לתקציב המדינה. לדוגמא: צריך לחשב, לא רק מי לוקח, גם מי גורם להוצאות? למשל: הפשיעה – גורמת  ללמדינה להוצאות רבות: הוצאות משטרה, שירות בתי הסוהר, קציני מבחן, מערכת משפטית יקרה, מרכזי גמילה, תעשיית הפלות שחורה, נזקים אדירים לרכוש, פסיכולוגים, שירותי רווחה, מרכזי גמילה ועוד. האם מישהו חישב את המחיר של כל אלה?

7. כמו כן ישנן הוצאות בתקציב, המיועדות עבור צרכיו של הסקטור החילוני בלבד, כשהחרדים כללל אינם נהנים מכך. ולעיתים באורח חייהם השונה הם גורמים הם אפילו לצמצום ההוצאה התקציבית בנושאים מסוימים.

לדוגמא: תקציב הטלוויזיה ה"חינוכית" מיועד לכל הסקטורים, מלבד לחרדים. ספורט, כדורגל, תיאטרון, מוזיאונים, מתנ"סים וכו' – כל אלה ועוד, נתמכים ע"י תקציבי ענק מכספי המדינה, בעוד שאין החרדים נהנים מהם כלל.

8. החרדים גם לא נהנים באותה מידה, מתקציבי החינוך של המדינה כמו הציבור הכללי. גם כאן ניכר הקיפוח לרעה של הציבור החרדי, לדוגמא:  שיעור התלמידים החרדים, מכלל התלמידים במערכת החינוך היסודי היהודי הוא 20 אחוז, כלומר אחד מחמישה. חלקם בתקציב החינוך עומד רק על כ- 5% בלבד מכלל התקציב (לקוח מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד החינוך, "הארץ", 15.4.2001). שלא לדבר על המבנים הלא מושקעים בתי הספר החרדיים לעומת בתי הספר הממלכתיים, שבכל כיתה מזגן ומחשב.

תקציב ההשכלה הגבוהה (קיימים בארץ פחות מעשרה מוסדות להשכלה גבוהה), הוא יותר מ – 5 מיליארד ₪. כלומר פי 4 מתקציב הישיבות והכוללים המשרתים תלמידים מגיל 18 ותקציבם עומד על כ- 700 מיליון ₪.

9. החברה החרדית, למרות הגדרתה כחברה החיה מתחת לקו העוני, אינה רואה עצמה כך. קו העוני נקבע על פי סל הצריכה. סל הצריכה מורכב ממוצרי הצריכה ושאר ההוצאות הממוצעות של משפחה ישראלית ממוצעת. בסל הצריכה, כלולים: מכשירי וידיאו וטלויזיה, קולנוע והצגות, ארוחות במסעדות, טיולים בחו"ל ושאר הבילויים של האזרח הישראלי הממוצע.

סל הצריכה של החרדי מורכב בעיקר ממוצרי היסוד ועוד הוצאות הכרחיות. הציבור החרדי חי בצניעות, צורך הרבה מוצרים "כחול-לבן", כמו מזון וביגוד, וממעט בצריכת מוצרי-מותרות מיובאים, ובכך הוא גורם להפחתת הגירעון התקציבי של המדינה. ואני לא מדבר כאן על התרומה הרוחנית של הציבור החרדי, התרומה המקורית, החיונית להמשך הקיום שלנו כעם וכחברה, תרומה אשר אינה ניתנת למדידה.

גם אותו חלק מהציבור החרדי אשר אינו שייך למעגל העבודה, אינו מתנהג כחברת עוני כפי שבדרך כלל מתנהגת חברת עוני, ולא מצויות בקרבם התופעות השליליות המצויות בדרך כלל בחברת עוני.

10. כמובן שאי אפשר להתעלם מן העובדה, כי לימוד התורה בחברה החרדית מהווה ערך ראשון במעלה, והאברכים לומדים במסירות נפש, גם    בתוך קושי כלכלי והסתפקות במועט. שהרי המלגה היא בין 1500 ₪ ל- 1800 ₪ לחודש (כאשר מתוכה רק כ-700 ₪ בלבד, מתקציב המדינה).

עד כאן לקט מהערות צוות "מנוף" על הסוקר מומי דהאן, שהפוליטיקאים הזכירו את מחקרו, אך בשל חוסר היכרותו את המגזר החרדי, נגרם עיוות בתוצאות הסקר, וכל המסתמכים על הסקר (הפוליטיקאים וכו') דיברו בעצם על דברים לא מדוייקים ומעוותים, כפי הסקר המעוות. וכמובן כל מי שהסתמך על הסקר הנל בסקרים ומחקרים, הגיע בעצם למסקנות מוטעות.

קורא יקר! אם תהיה מעוניין להבין את החישוב המפורט, לגבי הבלוף הטוען שכאילו החרדים, מקבלים מתקציב המדינה יותר ממה שמגיע להם, לפי חלקם באוכלוסיה ולפי המיסים שהם משלמים – תוכל להאזין לקלטת מספר 164 של הרב מרדכי נויגרשל: "על השחיטה ועל הסחיטה" (יהדות מזוית שונה, מספר הטלפון להזמנות מופיע בעמוד האחרון של החוברת), בה הוא מביא חישב מדוייק ומפורט לפי ספרי התקציב של מדינת ישראל, ומוכיח ללא צל של ספק, שהחרדים מקבלים 100 מיליון שקל – פחות מהמגיע להם!

החישוב הוצג ברדיו, ונשמע על ידי עשרות אלפי מאזינים. הקלטת עצמה הופצה בעותקים רבים ונשמעה על ידי רבים, כולל אנשי מקצוע. הרב נויגרשל מעיד  שלא שמע השגות או הכחשות לדבריו הנאמרו ברדיו ובקלטת.

לשאלות ותשובות נוספות בנושא זה ניתן לעיין באתר עם העיצוב הקודם כאן דת ומדינה

One Comment

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *