הדברים שלהלן נמצאים מודפסים בחוברת להפצה- בסוף עמוד זה ניתן לקרוא כיצד להזמין חוברת זו להפצה

למה יש כל כך הרבה מצוות?

שאלה למה אלוקים נתן לנו כל כך הרבה מצוות?

האם לא מספיק שייתן לנו מספר קטן של מצוות ואז נזכה לחיי בעולם הבא מבלי בושה? רוצים לאכול, צריך ליטול ידיים, ולברך וכו' רוצים קמים בבוקר יש תפילה ותפילין וכו'

תשובה: תאר לך את רוני ומשה חברים מקטנות, מתחילים לעבוד במפעל היי טק, של מחשבים, רוני יודע לתפעל רק 2 תוכנות, ולכן רוני עובד מעט שעות.

לעומתו משה  מעוניין להשיג כמה שיותר משכורת ולכן כל תוכנה חדשה שנצרכת לחברה הוא לומד להשתמש בה, עקב כך חברת ההיי טק שוב ושוב משתמשת בשירותיו של משה, ולכן הוא עובד ועובד אין לו רגע פנוי, והנה מגיע יום המשכורת ורוני רואה שמשה קיבל משכורת פי 5 ממנו, הוא פונה למנהל החברה ומתלונן על ההפליה, ושואל מדוע משה מקבל פי 5 ממנו, מנהל המפעל כמובן יסביר לו שככל שעובדים יותר מקבלים יותר.

אלוקים הוא הטוב השלם, לכן הוא מעוניין לתת לנו הטבה שלימה, כמה שיותר הטבה וכמה שיותר שלימה, אם נלמד את מקורות היהדות. 

דע לך, שיהודי יכול לקיים מצוות 24 שעות ביממה, אפילו בשינה ואפילו באכילה ואפילו ברחיצה, ולא רק כשהוא לומד תורה או עושה חסד הוא עושה מצווה אלא כל דבר שמכשיר ומכין אותו לקיים מצוותו הוא מצווה בפני עצמה.

  (להזמנת 150 חוברות בנושא זה לחיזוק סביבתך  לחץ כאן)

אם היה נותן לנו מצווה אחת ביום ה"משכורת" שלנו הייתה נמוכה ביותר, ואלוקים מתוקף שלמותו, כשהוא מעוניין להטיב הוא מעוניין להטיב את המקסימום האפשרי של הטבה.

יש לך 24 שעות ביממה כל חייך, ואלוקים רוצה שתקבל שכר על כל 24 שעות כי הוא מעוניין להטיב לך את המקסימום.

תאר לך אדם שרץ ברחוב ויש מישהו שאוהב אותו ומעוניין בטובתו אז הוא זורק לו כל רגע שקית שטרות של כסף, והוא מתפלא מהיכן זה נופל לו? והופ הופ כל רגע עוד שטרות נופלים עליו, האם הוא ישאל את עצמו למה נופלים עלי, אולי פעם אחת בשנה מספיק לי.

אלוקים רוצה לתת לנו כמה שיותר שכר לכן נתן לכל מצב ולכל איבר מצוות לקיים על מנת שכל אחד מאיתנו יזכה לשכר

נכון שזה פחות קל ממצווה אחת אבל זה יותר שכר.

שאלה: אז שייתן לנו שכר על מצווה אחת כאילו עשינו הרבה מצוות, הרי הוא מעוניין בטובתנו נכון?

אז למה שייתן לי לקיים 613 מצוות, מספיק שייתן לי מצווה אחת ואעשה אותה ועליה אקבל שכר כאילו עשיתי 613 מצוות?

תשובה: אולי תשאל יותר טוב שייתן לך מיד גן עדן מבלי לקיים שום מצווה, למה לקיים מצוות ואז לזכות לגן עדן, אם אלוקים אוהב אותנו אז שייתן לנו מיד גן עדן וזהו?

תשובה לשאלה ששאלת כתובה בזוהר הקדוש בשתי מילים : "נהמא דכיסופא"

פירושו : לחם של בושה.

כלומר : לחם חסד שאין מגיע למקבלו. הביאור הוא, היות ורצה ה' יתברך שבאמת נהנה בטוב שהוא נותן לנו, לכן הוא לא רצה שנקבל את גן עדן בחינם כי אז נרגיש בושה כשאנו מקבלים הטבה בחינם.

כדי שההטבה תהיה שלימה עשה ה' שמקבלי ההטבה יזכו בטוב על ידי מעשיהם ביגיע כפיהם.

 כפי שהאדם יעדיף לא להיות מקבץ נדבות אלא לעבוד למען לחמו, ולכן ברא עולם עם חסרונות, עולם לא מושלם, על מנת שהנבראים ישלימו ויתקנו את החסר בעצמם ובעולם, ועל זה נאמר: "לתקן עולם במלכות שד-י"  התיקון נעשה על ידי עבודת ה' , על ידי בחירה בטוב , ואז הם יזכו בטוב מבלי להתבייש בקבלת הטובה, כמו שכתוב בירושלמי (ערלה פרק א' הלכה ג) מי שאוכל מה שאינו שלו, מתבייש להסתכל בפניו של הנותן[1].

תאר לך 2 עשירים, רוני ומשה, שניהם מחלקים צדקה, שניהם עוזרים לעניים, אבל יש הבדל אחד ביניהם, רוני העשיר נותן מבלי לבקש שום תמורה מהעני, ומשה לעומתו מבקש שירות מהעני כדי שיקבל את העזרה או הכסף.

במבט ראשון ניתן לחשוב שרוני שעוזר לעני מבלי לבקש תמורה , הוא המטיב המושלם.

 אבל אם נבחן את המקרה נראה שרוני העשיר שלא מבקש כלום בתמורה לכסף ולעזרה , הוא גם גורם לעני בושה כי העני מקבל הטבה מבלי לתת כלום בתמורה, ולכן העני מתבייש.

 לעומתו משה העשיר שמבקש משהו מהעני, שירות מסויים, למרות שמשה העשיר לא צריך את השירות מהעני, אבל הוא מבקש כדי שבתמורה לשירות, הוא ייתן לעני מבלי שהעני ירגיש בושה כי הוא עבד והתאמץ למען קבלת הטובה.

כך גם אלוקים שהוא שלימות הטוב ברא את העולם עם ניסיונות ובחירה בין טוב לרע ועל ידי שנבחר בטוב ונתקן את חסרותינו נהיה בעלי הטוב ונוכל לקבל את ההטבה מבלי להתבייש, ואז ההטבה תהיה מושלמת.

לכן במבט מעמיק אנו רואים שמי שנותן טובה מושלמת הוא בעצם העשיר משה, כי הוא עוזר ונותן לעני מבלי שהעני יתבייש לקבל.

לכן כשאתה שואל למה לתת הרבה מצוות אולי שייתן רק מצווה אחת ויעשה כאילו עשינו הרבה מצוות, וייתן לנו שכר על הרבה מצוות, זה לא פיתרון , כי אם היה נותן לנו שכר כאילו עשינו הרבה מצוות היינו מתביישים ואלוקים מעוניין לתת לנו הטבה שלימה- מושלמת בלי שנתבייש.
לכן אלוקים נתן לנו מצוות לכל משך היום 24 שעות כדי שבכל רגע נוכל להרוויח שכר נצחי, וזו החכמה של הבורא לזכות אותנו במקסימום שכר.

  (להזמנת 150 חוברות בנושא זה לחיזוק סביבתך  לחץ כאן)

הנאות מותרות ואסורות

שאלה: מה ההבדל בין ההנאות המותרות להנאות האסורות? מה איכפת לאלוקים אם אני אוכל שרימפס?

תשובה: כמו שיש חוקי פיזיקה שאלוקים קבע בבריאה, לדוגמא אם תזרוק חפץ לתקרה, הוא ייפול למטה בגלל שאלוקים קבע את חוק כוח המשיכה, אדם שיאכל מאכלים מקולקלים, יהיה לו כאבי בטן, כי כך נקבע בבריאה שיש מאכלים שמזיקים לגוף ואי אפשר להתעלם מחוקי בריאה אלו.

כך גם בעולם הרוחני, אלוקים גילה לנו חוקים אותם יצר בעולם על מנת שנשמתנו תהיה שלימה ולא תינזק, וכשאנו שומרים על חוקים אלו, נהנים ממה שמותר להנות ונמנעים מהנאות האסורות אנחנו מקיימים את חוקי הבריאה שאלוקים קבע בעולם וזוכים לשמור על נשמתנו שלימה מבלי לפגום בה.
שאלה: אבל מה ההבדל בין שרימפס שאסור לי לבין בשר פרה שמותר לי?

תשובה: על מנת להסביר את ההבדל אנחנו צריכים מעט הסבר מחכמת הנסתר, הרעיון שבכל דבר בעולם יש ניצוצות קדושה שמחיים אותו, ויש מאכלים שיש בהם ניצוצות קדושה שאנחנו צריכים להעלות ויש ניצוצות שאסור לנו להעלות אותם והם מזיקים לנשמתנו.

ואם תשאל איך נכנסו ניצוצות הקדושה במאכלים גשמיים?
ובכן, נחזור אחורה לתחילת הבריאה, אדם הראשון היה נשמה ענקית שאלוקים ברא, תפקידו היה לשמוע בקול ה' ולא לאכול מעץ הדעת ואז הוא היה מקבל שכר ומתקן את כל הבריאה, אבל כיוון שהוא חטא, נתפזרו ניצוצות הקדושה לכל הבריאה.

על פי ספרי הקבלה כולנו חלק מנשמתו של אדם הראשון, וכשהוא חטא אנחנו חטאנו יחד איתו כי היינו כלולים מתוך נשמתו, לכן תפקידנו לתקן את הניצוצות שיש בבריאה על ידי שנאכל את מה שמותר ונברר את הטוב מהרע, חלק מבירור הטוב מהרע הוא האכילה הכשירה, שהיא האוכל הטוב ולעומת זאת המאכלים הלא כשרים הם הרע שאסור עלינו לאוכלו.
בנוסף לכך, כל מצווה שאנחנו עושים בעולם החומר גורמת להעלות את ניצוצות של קדושה הטמונים בחומר, כך יוצא שאנחנו מעלים את כל הבריאה אל הבורא יתברך שמו.

בכל מאכל בבריאה יש ניצוץ, תפקידנו הוא להעלותו לשורשו למקורו- לרוחניות, אבל יש מאכלים שאסור לנו להעלות אותם והם המאכלים האסורים, שאי אפשר להעלות את הניצוץ הנמצא בתוך המאכל האסור, לעומת זאת כשאנו אוכלים את המאכל המותר ומשתמשים בו לרוחניות, אנחנו מעלים את הניצוץ הקדוש שנמצא באוכל ומחזירים אותו לשורשו, ובכך אנחנו מתקנים את הבריאה ומתקנים את חטא עץ הדעת על אדם הראשון שגם אנחנו חטאנו כי אנחנו חלק מנשמתו.

למילה מותר ולמילה ואסור יש בלשון הקודש 2 משמעויות שקשורות בצורה מדהימה אחת אל השנייה ואסביר את עצמי בסיפור: פעם עלה איש אחד עם כלב לאוטובוס ושאל את הנהג, האם מותר לי להעלות את הכלב לאוטובוס?

עונה לו הנהג: "מותר- אסור, אסור- מותר"

האם הבנת את הנהג? מותר או אסור?
ובכן ההסבר הוא כך: מותר אסור- הכוונה כלב שאינו קשור דהיינו מותר, כלב כזה אסור להעלותו
אבל אסור- מותר, אם הכלב אסור דהיינו קשור אז מותר להעלותו.
ובכן למילה מותר יש 2 משמעויות- אחת שמותר לעשות משהו, ומשמעות שנייה מותר מלשון שאינו קשור
וכן למילה אסור יש 2 משמעויות אחת אסור מלשון שאסור לעשות משהו ומשמעות שנייה אסור מלשון קשור.

 (להזמנת 150 חוברות בנושא זה לחיזוק סביבתך  לחץ כאן)
עכשיו נחזור לעניין ניצוצות הקדושה, כשיש אוכל שמותר לנו, אז לא סתם קוראים לזה מותר- כי הוא גם לא אסור וגם הניצוץ שנמצא בתוכו הוא מותר הוא לא קשור ואנחנו יכולים להעלותו לקדושה.

לעומת זאת המאכל האסור- הוא גם אסור לנו מלשון שאסור לאוכלו, אבל גם מלשון קשור, שהניצוץ שמצא בתוך המאכל האסור, הוא אסור-קשור בתוכו ולא ניתן לנו להעלותו לקדושה.
לכן מה ששאלת למה יש מאכלים שאסורים ויש שמותרים הסיבה היא כי בתוך כל מאכל יש ניצוצות קדושה שתפקידנו להעלותם, ובמאכלי ההיתר מותר לנו להעלותם, לעומת זאת במאכלים האסורים הניצוץ אסור-קשור ואין לנו רשות ואפשרות להעלותו.
לכן אלוקים נתן לנו בתורה כללים כיצד לדעת מה המאכלים שניתן ומותר לנו להעלותם ואילו הן אסור לנו להעלותם, ולכן בשרימפס יש ניצוץ אסור ואסור לנו להעלותו ואכילת איסור פוגמת בנשמתנו, לעומת זאת אכילת היתר כדי לעבוד את השם, היא מעלה אותנו ומקדשת את החומר ומתקנת את הבריאה ואת חטא אדם הראשון שאנחנו חלק-ניצוץ מנשמתו הגדולה.

ומה ששאלת למה אלוקים עשה מאכלי איסור ומאכלי היתר, הסיבה היא: כי תפקידנו לתקן את חטא אדם הראשון שאכל מעץ הדעת שאלוקים אסר לו, וכיוון שאנחנו חלק מנשמתו, תפקידנו לתקן את חטאו ולאכול מאכלי היתר ולהימנע ממאכלי איסור.
והסיבה שאלוקים נתן לאדם הראשון את ניסיון עץ הדעת הוא כפי שהסברנו שמטרת הבריאה להטיב לנבראים וההטבה תהיה שלימה על ידי שהאדם יבחר בטוב וימנע מהרע, ואז יזכה להטבה מבלי בושה אלא בתורת שכר על מעשיו הטובים ובחירותיו הטובות.

הערה חשובה: כל ענייני ההיתר והאיסור קשורים לניצוצות הקדושה ולכן לא רק באוכל יש עליית ניצוצות קדושה אל בכל מעשה שאנחנו עושים ובוחרים בין טוב לרע אנחנו מתקנים את חטא אדם הראשון וכך משלימים את נשמתנו ומכינים לעצמנו את השכר בעולם הנצח.

מקורות

ספר התניא, פרק ז', ר' שניאור זלמן מלאדי זצ"ל , ספר הגלגולים פרק לח' – כתבי האריז"ל.

שאלות אלו הן מתוך ספר שאלות ותשובות ביהדות –כ-300 שאלות ותשובות בנושא יהדות אמונה תורה ומדע וכו' הספר עדיין בהכנה, כל המעוניין לקבל הודעה כשהספר יהיה מוכן על מנת להזמינו בדואר יכול להתקשר לטל 3118666-057 ולהירשם.

לעמוד הראשי הפצת יהדות   /   לעמוד רשימת חוברות להפצה