|
היפנוזה
אחת ההוכחות החשובות לקיום
הנפש והישארותה אנו שואבים מגילויים מדהימים בתהליך הריגרסיה
שבהיפנוזה.
ידועים מקרים של אנשים אשר
תחת היפנוזה חזרו בזמן וסיפרו על חייהם הקודמים. אחד המקרים הידועים
אשר היכה גלים בכל העולם ואשר תועד בספר: "בעקבות בריידי מרפי", מתאר
אשה מקולורדו בארה''ב, אשר תחת היפנוזה חזרה בזמן, סיפרה על חייה
הקודמים באירלנד של ראשית המאה ה - 19 ואף דיברה בשפה הגאלית אשר לא
הכירה.
גלגול נשמות ביהדות
גלגול נשמות - מלשון גלגל
המתגלגל ומסתובב ובסיום כל סיבוב מגיע להתחלה. כך האדם שצריך להתגלגל
שוב לעולם הזה, מגיע שוב לעולם הזה כתינוק ומתחיל הכל מהתחלה.
גלגול = חסד, גלגול
בגימטריה = 72 וגם חסד בגימטריה = 72, גלגול זה חסד שהקב''ה עושה עם
האדם, מביא אותו לעולם הזה לתקן, אם הנשמה תיקנה ומילאה בהצלחה את
התיקון כאן בגלגול הזה, לאחר החיים היא יכולה להרגיש תענוג אין סופי.
אחד היסודות הגדולים
באמונת היהדות הוא "השארות הנפש". בראש ובראשונה הדבר רמוז במעשה
בראשית (ב', ז') :"וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו
נשמת חיים ויהיה האדם לנפש חיה". נשמת האדם היא מאת האלקים ולכן כאשר
האדם נפטר, הרי שאותה נשמה היוצאת מגופו אינה אובדת, שהרי מעיקרה היתה
יצירה אלקית נפרדת ועצמאית, אלא, כפי הנאמר בקוהלת (יב', ז'): "וישוב
העפר אל הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלקים אשרת נתנה". כלומר: כל
חלק ישוב ליסודותיו, הגוף - אל העפר, והנפש - אל האלקים.
"ויפח באפיו נשמת חיים" -
ברא גופו מן הארץ ונפשו מן השמים. ובשעת מיתתו חלק הארץ חוזר לארץ וחלק
השמים חוזר לשמים.
(מדרש הגדול)
יש המביאים ראיה על השארות
הנפש מן התורה מן הפסוק: "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" (בראשית ט),
שהרי לא יתכן עונש על כך שאדם מאבד נפשו, אלא אם כן נפשו נשארת.
מצוות
הייבום בתורה
-
מעידה
על גלגול נשמות
בספר דברים כ'ה, ו' נאמר:
"כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו... יבמה יבוא עליה... והיה
הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל".
על זה אומר הזוהר (פנחס
רמ''ה) שזהו סוד אדם שמת בלא בנים... ועתיד לבוא בגלגול ויתחדש
כבתחילה... ובספר הגלגולים פי''ב נאמר: נפש המת היא היא אותו ולד שנולד
מהייבום ההוא...
בוא וראה הקב''ה נטע
אילנות בעולם הזה, אם הצליחו טוב הדבר, ואם לא הצליחו עוקרם ושותלם שוב
אפילו כמה פעמים. ולכן כל דרכי הקב''ה טובים לתיקון העולם.
בשער הגלגולים (סוף הקדמה
כ''ט) מובא: הנה האדם כאשר נתחייב לבוא בגלגול ומת, ואחר כך נולד לו בן
אחַר מותו כגון שהניח אשתו מעוברת, הנה האיש ההוא מתגלגל ובא בגוף הבן
ההוא, וזה סוד הייבום.
פסוק בתנ''ך המעיד על
הישארות הנפש וגלגול נשמות:
"והיתה נפש אדוני צרורה
בצרור החיים את ה' אלקיך ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע" (שמואל
א' פרק ה, פסוק כ'ט)
אביגיל אמרה לדוד ברוח
הקודש: "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים" ואם יבוא שאול לבקש נפשך,
לא יוכל לך ותהיה נפשך צרורה בצרור החיים, כלומר: מוגנת בצל כנפי
השכינה, שלא יוכל לקחת את נפשך, שתזכה גם לעולם הבא לגנזי הנשמות
הטהורות אשר תחת כסא הכבוד. ואילו נפש אויביך תהיה נתונה ברע ויקלענה
בכף הקלע - שלא יזכו במנוחה נכונה, שנשמותיהן של צדיקים גנוזות תחת כסא
הכבוד ונשמתן של רשעים נקלעות מסוף העולם ועד סופו (אברבנל).
שאול אצל בעלת האוב -
מעיד על גלגול נשמות
(שמואל א', פרק כ'ח, פסוק
ז')
לפי המפרשים הקדמונים
(במסכת חגיגה), אמנם בעלת האוב עשתה בקסמיה מה שעשתה, אבל שמואל לא עלה
בכח האוב, אלא ה' החיה אותו כדי שיגיד לשאול את העתיד לקרות לו. וכיון
שראתה האשה בעלת האוב את שמואל, איש זקן עולה והוא עוטה מעיל, נחרדה
מאוד. וכשראתה ששמואל משתחווה לשאול וחולק לו כבוד הבינה שהוא שאול
המלך וזעקה בקול גדול: למה רימיתני ואתה שאול?
בעל חוב שהתגלגל בתוך סוס
בספר "שבחי הבעל שם טוב",
מצאנו כי פעם תיקן גלגולו של בעל חוב אשר נתגלגל לסוס. בעל חוב אשר
לווה כסף ולא החזירו, נאלץ להתגלגל כסוס ולעבוד אצל מי שהיה חייב לו.
בעל החוב סירב לתת את הסוס במתנה לבעל שם טוב, אך נאות למסור לו את שטר
החוב כיון שלא ייחס לשטר חשיבות, שכן הלווה מת מכבר. הבעל שם טוב קרע
את שטר החוב, בעל החוב מחל מחילה גמורה למת, והסוס נמצא מת באורווה -
הגלגול בא על תיקונו.
להמשך לחץ כאן |
