יהדות קבלה סרטים hvsu, יהדות
 קבלה  / יהדות / סרטים  /
מציאות אלוקים / אמיתות התורה / רשימת קטגוריות באתר /
מידע יהודי / הורדות חינם / תוכנות חינם /
תוכנת בבילון תרגום
משמעות החיים / חיים לאחר המוות  / תפילות סגולות  הרצאות שירים
 
 
 
 
 
 שלום גולש יקר !
 הפוך לאתר הבית הוסף למועדפים 
 למענך! אנא גלוש רק ביום חול ומחוץ לשעות העבודה
 קריאה מהנה.
 אימייל : 
olam@olam-jew.com    
 
 
 
רשימת אתרי יהדות וקבלה שהשם זיכה אותי לבנות 
 
 לעמוד הראשי | שאלות ותשובות מעניינות | הפצת יהדות | דפי יהדות להורדה |  בקר/י בפורום שלנו  | תגובות על האתר | על עצמי  | חיפוש באתר

חנות  ספרי קודש
פתחתי חנות ספרי יהדות , קבלה , חומשים , סידורים, ספרים לילדים , דיסקים

הורדת בבילון חינם
הורד ונסה חינם את תוכנת התרגום לאנגלית ולעברית
ולעוד עשרות שפות נוספות

ערוצי קודש בקליק
הורד סרגל ערוצי הקודש
ותוכל לשמוע בכל רגע ערוצי יהדות לחיזוק הנשמה

חוברות משגעות
כנסו לראות את החוברות
החדשות שניתן להזמין
להפצה , אירועים ומזכרות

רוצה גלישה נקייה?
גלוש רק באינטרנט נקי  אינטרנט רימון
השאר פרטים ויחזרו אליך

רוצה קורסים ביהדות בחינם? 
טיפים באימייל חינם:  זוגיות, חינוך ילדים ראייה חיובית...

 
 

פורים - 9 שיעורים בהלכות והנהגות פורים

 

קורס נחמד בהלכות פורים מנהגיו ורעיונותיו

 

אחי ואחיותי היקרים והאהובים,

אני ממש שמח שבחרתם להצטרף אלינו לקורס בהלכות פורים. כולי תפילה שתהנו מהלימוד ותפיקו את מלוא התועלת מהקורס.

אשמח מאוד לקבל הארות והערות (בונות כמובן) על מנת לייעל את עריכת הקורסים הבאים בעזרת השם (קורסים בתכנון ובנייה: קורס בהלכות פסח, בהלכות חול המועד, ימי ספירת העומר, הלכות בשר וחלב, הלכות שבת, הלכות שמירת הלשון, טהרת המשפחה, צניעות, מצוות מעשיות, ועוד ועוד בעזרת השם הנותן ליעף כח).

 

הנושאים שנלמד במהלך הקורס הינם :

א.      קצת היסטוריה על תקופת נס פורים.

ב.      הארת פורים.

ג.       פרשת זכור.

ד.      הלכות תענית אסתר.

ה.     הלכות קריאת המגילה.

ו.        הלכות שונות הקשורות ליום פורים.

ז.       הלכות משלוח מנות.

ח.     הלכות מתנות לאביונים.

ט.     הלכות סעודת פורים.

שלכם: יהודה

הסבר ענן: איזה כיף להיות יהודי...

 

 

 

 

 


 

                   

                                                                                  


 

שיעור ראשון: קצת היסטוריה

 

אחים יקרים !

נשנס מותנינו ונתחיל להשלים את כל השיעורים ש"הברזנו" בשיעורי היסטוריה ("אם לא עכשיו אימתי" ? בעולם הבא !?).

בית המקדש הראשון: בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך בנו של דוד המלך במשך שבע שנים (בין השנים: 2928-3338 לבריאת העולם. 832-422 לפנה"ס). בבנית בית המקדש השתתפו מעל למאה וחמישים אלף איש ! (מלכים א, פרקים ה-ו).

התפלגות הממלכה: כידוע לאחר מות המלך שלמה (בשנת 2964 בהיותו בן 52) מלכות ישראל התפלגה לשתי ממלכות (כעונש על חטאו של שלמה. מלכים א פרק יא). בנו של שלמה המלך רחבעם מלך על שני שבטים: שבט בנימין ושבט יהודה ונקראת מלכות זו: מלכות יהודה. ועל שאר עשרת השבטים מלך ירבעם בן נבט ונקראת מלכות זו: מלכות ישראל. פילוג זה נמשך עד חורבן בית המקדש השני, כשברוב הזמן היחסים בין שתי הממלכות לא היו הכי טובים בלשון המעטה.

גלות עשרת השבטים: בשנת 3205 לבריאת העולם (555 לפנה"ס) הוגלתה מלכות ישראל על ידי שנמנאסר מלך אשור. ועד היום לא שבו בנים לגבולם, ואיננו יודעים היכן נמצאים אותם עשרה שבטים. אך מסורת בידינו שעתידים זרעם של עשרת השבטים לחזור בימות המשיח (כן ממש בקרוב בעזרת השם ! שוה להשקיע בנדל"ן. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קי עמוד ב. ופירוש רש"י וחידושי הר"ן שם).

חורבן בית המקדש הראשון: מלכות יהודה המשיכה להתקיים לאחר גלות מלכות ישראל עוד כ - 133 שנה. ובשנת 3336 (422 לפנה"ס) בתאריך עשרה בחודש טבת הטיל נבוכדנאצר מלך בבל מצור על ירושלים. מצור קשה זה נמשך כשנתיים וחצי, וביום י"ז בתמוז הובקעה חומת העיר, ובתאריך תשעה באב לעת ערב הועלה בית המקדש באש.

במהלך החורבן נרצחו רבים מאחינו גברים נשים וטף, והפליטה שנשארה כעשרת אלפים יהודים הוגלו לבבל. ולסיכום בית המקדש הראשון התקיים במשך: 410 שנים.

 

נס פורים

ובכן סיכמנו כמה וכמה שיעורים בהיסטוריה ב- 18 שורות ! (היה שווה "להבריז"!). וכעת אנו מגיעים לקטעים קצת יותר משמחים: בתקופה זו שבין חורבן בית המקדש הראשון לבנין בית המקדש השני שנבנה שבעים שנה לאחר מכן - אירע נס פורים.

מלכות אחשורוש: בשנת 3392 לבריאת העולם (354 לפנה"ס) מלך המלך אחשורוש "הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" (מגילת אסתר פרק א).

בשנת שלוש למלכותו ערך המלך אחשורוש מיודעינו משתה, שבסופו כידוע העביר את ושתי המלכה מתפקידה, "ועל הדרך" העביר גם את ראשה מעליה (מדרש אסתר רבה פרשה ד. ובדרך אגב נאמר שושתי ז"ל (זכרה לקללה) היתה נכדת נבוכדנאצר מלך בבל שהחריב את בית המקדש - ילקוט שמעוני רמז תפד). ארבע שנים לאחר מכן בחר אחשורוש באסתר להיות מלכה תחת ושתי (בחירה טובה אם מותר לציין).

גזירת ההשמדה: חמש שנים לאחר הכתרת אסתר למלכה (שהיא שנת 12 למלכות אחשורוש), ביום י"ג בחודש ניסן גזרו אחשורוש והמן הרשעים הארורים לערוך את השואה הגדולה ביותר בתולדות היסטוריה: "וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד ! בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז" (פרק ג פסוק יג). וכתוב במגילה שלאחר משלוח הצוים: "הַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת" !

ובכן מה ניתן לעשות ? לפנות לאו"ם גם אז לא היה שייך כל כך, ולכן: "וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה" ! וגזרו תכף ומיד מרדכי ואסתר שלשה ימי תענית לביטול הגזירה. בתאריך י"ג, י"ד, וט"ו בניסן שהם למעשה בחג הפסח. כמובא במגילה: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת  וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (פרק ד פסוק טז).

ומביאים חכמינו ז"ל מדרש מצמרר על הנעשה בקרב העם באותה תקופה (אסתר רבה פרשה ט):

"לאחר שעשה (המן הרשע את) העץ (בעצת אשתו המרשעת זרש... אח, נשים... נשים...), הלך אצל מרדכי ומצאו שהיה יושב בבית המדרש והתינוקות יושבים לפניו ושקים במתניהם ועוסקים בתורה, והיו צועקים ובוכים. ומנה אותם ומצא שם עשרים ושנים אלף תינוקות ! השליך עליהם שלשלאות של ברזל והפקיד עליהם שומרים. ואמר: למחר אהרוג אלו התינוקות תחלה ואחר כך אתלה את מרדכי ! והיו אמותיהם מביאות להם לחם ומים, ואומרות להם: בנינו אכלו ושתו קודם שתמותו למחר, ולא תמותו ברעב. מיד היו מניחין ידיהם על ספריהם ונשבעים: "בחיי מרדכי רבינו, לא נאכל ולא נשתה אלא מתוך תעניתנו נמות" ! געו כולם בבכיה עד שעלתה שועתם למרום ושמע הקדוש ברוך הוא קול בכייתם. באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ועמד מכסא דין וישב בכסא רחמים, ואמר: מה קול גדול הזה שאני שומע כגדיים וטלאים ? עמד משה רבינו לפני הקב"ה ואמר: "רבונו של עולם לא גדיים ולא טלאים הם, אלא קטני עמך שהם שרויים בתענית היום שלשה ימים ושלשה לילות ולמחר רוצה האויב לשוחטם כגדיים וטלאים... באותה שעה נטל הקדוש ברוך הוא אותן אגרות שגזר עליהם שהיו חתומות בחותם של טיט וקרעם, והפיל על אחשורוש בהלה באותו לילה. וזה שכתוב במגילה: "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" (מצמרר !!!).

מפלת המן הרשע: בתאריך ט"ו וט"ז בניסן עשתה אסתר משתה בו הפילה בפח את המן הרשע (אח, נשים... נשים...). ובסופו כידוע נתלה המן הרשע על "הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי" (כל הנ"ל מובא בפרקים ה, ז במגילת אסתר).

והסוף הטוב: בכ"ג בסיון יצאו איגרות חדשות חתומות בחותם טבעת המלך: "אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם" (פרק ח).

 

וכמובן מאחרי הקלעים יד השם המנוטת את הכל "במקרה" = אותיות רק מה" !

 

 

ואני מתפלא איך לא שאלתם ! מה סוף ? מה טוב ? הרי את האגרות הראשונים סירב אחשורוש לבטל בטענה ש: "כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (פרק ח פסוק ח. מילה של אחשורוש זו מילה!). ובסך הכל נתנו ליהודים את זכות ההגנה העצמית – "להקהל ולעמוד על נפשם" !

ובכן מצאתי פירוש נפלא בספר "שפת אמת" של הרב יהודה אריב ליב (חי בפולין בשנת 1874-1905. נכדו של מיסד חסידות גור, וממשיך דרכו):

"כי כשבני ישראל נעשין אגודה אחת אין לעמלק שליטה בהם. ולכן הלשין המן: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד" (פרק ג פסוק ח). שכל כח שלהם האחדות, ועתה הם מפורד. והאמת כן היה על ידי החטאים נתעורר כח עמלק ואינו מניח להם להתאחד !

ולכן נאמר: "כנוס את כל היהודים", "להקהל ולעמוד על נפשם". הכל על ידי הכינוס והקהילה! ומרדכי הצדיק איחה אותם ונתאחדו על ידו, כי היה לו כח האחדות.

וכן בכל פורים מתעורר כח האחדות ! ועל זה קבעו המצוות קריאה בצבור... משלוח מנות ומתנות לאביונים. הכל בעבור האחדות".

(והדברים יפים גם בימינו ! ומי שלא הרוה את צמאונו יעין גם בספר התודעה בחודש כסליו בנושא "בין חנוכה לפורים" דברים נפלאים ומתוקים !).

 

סוף טוב הכל טוב.

עד כאן להפעם

נפגש בשיעור הבאבאאא...

שלכם בידידות: יהודה.


 

שיעור שני: הארת פורים

 

יהודים מתוקים ונפלאים (אני מקוה שאני לא לבד, ושיש משהו עדיין איתי...) בגיל ובשמחה אנחנו מתחילים את השיעור השני. בשיעור זה נלמד מהי הארה המיוחדת המאירה בכל שנה ביום פורים (הנושא קצת עמוק ויש מקום לכתוב עליו מאמר שלם, אבל הקצבנו לעצמנו שני עמודים, ואני מתפלל שאצליח להעביר את הרעיון כראוי. המאמר אגב מתבסס על כמה ספרים, שהמרכזי ביניהם הוא מאמרו של רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד חי בין השנים: 1745-1813).

ובכן נקדים הקדמה חשובה: מוסבר בספרי הקבלה והחסידות (באין ספור מקומות) שכל החגים והימים שנקבעו בעם ישראל לדורות, אינם זכר בלבד למה שהיה, אלא בכל שנה ושנה מאירה מחדש באותם הימים אותה הארה שהאירה בעבר ! (הארה הוא מושג השאול מעולם הקבלה ועניינו: שפע רוחני הנמשך מבורא עולם דרך כל העולמות עד - אליך ! ומשפיעה עליך ברוחניות ובגשמיות). ואם כן חשוב מאוד לברר ולדעת מהי אותה הארה המיוחדת לכל חג וחג, כדי להכין את הכלים המתאימים לקבל את אותה הארה !

הארת פורים: אני לא יגזים ויאמר שהארת פורים היא – "פצצת אטום" ! והראיה לכך היא הקרינה הרדיואקטיבית שלה – "משנכנס אדר מרבים בשמחה" ! (תלמוד בבלי תענית כט עמוד א). הארת פורים מתפשטת על כל חודש אדר (ובשנה מעוברת כמו השנה על חודשיים שלמים !) והוא דבר פלא שאינו קיים באף חג אחר ! ועוד אמרו חכמינו ז"ל: "כל המועדים עתידים להתבטל, וימי הפורים אינן בטלים לעולם" ! (מדרש ילקוט שמעוני תתקמד).

ואין הכונה שלא נחגוג עוד את החגים, שהרי התורה לא תשתנה חס וחלילה: "אלא שבזמן הגאולה תרבה הטובה והשמחה והמנוחה עד שיהיו כל הימים שוים אצל בני אדם כאלו נתבטלו המועדים (ימי החול יהיו במדרגה של החגים!). אבל ימי הפורים יהיו נזכרים ונעשים גם אז" (הרדב"ז בתשובה ח"ב תרסו). וטעם הדבר נעוץ בהבנה של אותה ההארה המאירה בפורים שהיא: מעין הארה שתאיר בזמן הגאולה !

ובכן מה היא עניינה של אותה הארת פורים: בכתבי הקבלה והחסידות מוסבר שבפורים נמשכת הארה ממקור גבוה מאוד, הארה שחודרת דרך כל המחיצות ומאירה בגילוי, ובנוסף לכך היא הארה תמידית ! ענינה של הארת פורים היא נגיעה בקשר הכי שורשי של היהודי (שהוא חלק אלוה ממעל) עם בורא עולם (הוא השלם) !

הייחוד בפורים הוא שאנחנו מגיעים להארה זו על ידי השמחה חה חה חה ! ואפשר לומר שמה שאנחנו עושים ביום הכיפורים על ידי תפילות ובכיות, אנחנו עושים בפורים על ידי השמחה ! עד כדי כך שכתוב בזוהר הקדוש ששמו של יום הכפורים מרמז לכך שהוא רק כ"פורים" (בכף הדמיון). ואם כן בפורים אפשר להגיע לנקודה פנימית יותר בנפש מאשר ביום הכיפורים !!! מדהים !!!

ננסה להוריד את הדברים "קצת יותר למטה":

כדי להבין את עניינה של הארה זו נצא למסע בזמן 2376 שנים אחורה – העם היהודי היה בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש הראשון ויציאה לגלות לארץ זרה. בודאי שהלך הרוח בעם היה קשה מאוד באותה תקופה, תקופה של משבר נפשי, רוחני ולאומי. תקופה שכזאת מוגדרת על ידי חכמינו ז"ל כמצב של: "הסתר פנים" (תלמוד בבלי מסכת חולין דף קלט עמוד ב). ופירושה: הסתרת השגחת השם יתברך והארתו אלינו. כמשל לאדם שעובר ממצב של חיוך לחברו למצב של הפניית פניו ממנו, תחושה לא נעימה בודאי. אך מלמדים אותנו חכמינו ז"ל שבאמת אין זה הסתר אמיתי, שכן בודאי בורא עולם לא מסיר השגחתו מבניו אפילו רגע אחד (מדרש תהלים מזמור יא). אלא זה כמשל לאב ובנו המהלכים יחדיו בדרכם לביתם. לפתע הילד מתיישב לו באמצע הרחוב פורץ בבכי ומסרב להשמע לאביו להמשיך הביתה. לאחר הפצרות רבות מחליט האב לעשות מעשה – "אם אתה לא בא עכשיו, אני הולך ! הלכתי... שלום..." (התרגיל הזה מוכר לכם?). אבל באמת אף אבא לא ישאיר את בנו הקטן באמצע הרחוב, הוא פשוט מתחבא מציץ ומחכה לרגע שבנו ירוץ אליו: "אבא, אבא, חכה לי !". והנמשל: עם ישראל בתקופה שלפני חורבן בית המקדש הראשון סטו מן הדרך הישרה. בורא עולם ברוב רחמיו המתין מאות שנים בתקוה שישובו הביתה. כשהגיע מצב שבו העם עמד בפני מצב של "השמדה עצמית", לא היה מוצא אחר מלהכניס את החולה לחדר הניתוחים. הניתוח היה קשה וכואב, אבל על מנת להציל את הגוף כולו מקריבים לפעמים איבר.

אפשר להוסיף עוד נקודה עמוקה יותר במשל ולומר - שבזמן שהבן נשאר לבד, הולך ונבנה לו מחדש הקשר בינו לבין אביו ובצורה עמוקה יותר. דוקא ההסתתרות של אביו מביאה את הבן להבין עד כמה הוא צריך ואוהב את אביו. וכן מצד האב מתעוררים באותה שעה רחמי האב בראותו את בנו בוכה וצועק: "אבא" ! בשלב זה כמובן האבא מתגלה ואנחנו עתידים לראות את הילד בוכה וצוחק על ידיו של אביו האוהב, המחבקו ומנגב את דמעותיו מעל פניו. כך בנמשל המצב של הסתר פנים הביא את עם ישראל להבנה יותר עמוקה של מה היה לנו ומה איבדנו. הבנה של מהות ותכלית החיים של העם היהודי שהומרה בהנאות רגעיות וחולפות. ההבנה של מי אנחנו ("בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" ! – שמות ד, כב) שיצאנו מארמון המלך, ונהפכנו להיות עבדי הזמן - "עבדי עבדים". ומתוך הבנה זו מתפרצת לה צעקה, צעקה מעומק הלב, צעקה השוברת את כל המחיצות וההסתרים, צעקה המגיעה עד בורא עולם: "א ב א" !

וזה מה שאירע בפורים על אף אותו הסתר פנים הצליחו עם ישראל להגיע באותה תקופה להתעוררות עצומה, ולמוכנות למסור נפשם ולא להיפרד מבורא עולם ("וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה" !). נקודה זו של מסירות נפש היא גילוי של הנקודה הפנימית ביותר בקשר שלנו לבורא עולם, נקודה שהיא מעל טעם ודעת. שכן יצר הקיום הינו היצר החזק ביותר הקיים בטבע הבריאה. ומסירות הנפש היא פעולה לא רציונאלית, פעולה הנוגדת את יצר קיום זה. ואם כן נאמר שמתגלה לפנינו כח בנפש שהוא מעל ומעבר לשכל (ואם ירצה השם אולי נכתוב בהזדמנות אחרת בהרחבה מאמר המבאר את הכוחות הפועלים בנפש).

וברגע שישנה התעוררות מלמטה ישנה במקביל גם התעוררות מלמעלה, מבורא עולם אלינו בחזרה – "הארת פנים" ! והיות והתעוררות זו נבעה משורש עמוק בנפש היא נגעה גם כן בשורש גבוה בעולמות העליונים וגרמה להורדת שפע אלוקי ממקום גבוה אלינו, שפע שהביא את הישועה הגדולה: "וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב" (מגילת אסתר פרק ט פסוק כב). ישועה שהביאה למצב של שמחה עצומה בעם: "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר" (פרק ח פסוק טז. והשמחה עצמה משורשת גם כן במקום גבוה). ועל ידי שמחה זו אפשר לרפא את החולים הגדולים ביותר, ולרפא: "את בת המלכה שהיא כלל נפשות ישראל" ולהוציאם מן הגלות (ליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב הלכות נפילת אפים הלכה ד. והלכות בשר וחלב הלכה ה). ובאמת לאחר נס פורים זכינו לבנין בית המקדש השני !

כאז כך היום, זה לא סוד שאנחנו נמצאים בסופה של הגלות הארוכה והקשה ביותר שעבר עם ישראל, מעל 1940 שנים של הסתר פנים ! השבר הרוחני והלאומי בשיאו אם יורשה לי לומר. ואבא: "עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שיר השירים פרק ב פסוק ט). עומד ומציץ, וממתין לאותה צעקה גדולה שתצא מעומק ליבנו:

א ב א ! הֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם' ! (איכה פרק ה פסוק כא).

 

ליקוטי תפילות לרבי נתן מברסלב (חלק ב תפילה לז)

"רבונו של עולם, כבר גלית אוזנינו שכל הנסים והנפלאות שעשית לאבותינו אשר עליהם נקבעו הימים טובים הקדושים, כולם נעשים ומתגלים ומאירים בכל דור ודור בכל אדם ובכל זמן. ואנו צריכים להמשיך קדושת פורים וקדושת כל הימים טובים והארת הנסים ונפלאות שנעשו אז בכל שנה ושנה בכל דור ודור ובכל אדם ואדם בפרטיות. ובכן באתי לפניך עושה נסים ונפלאות בכל דור ודור ובכל יום ובכל עת ובכל שעה – למדני, והורני, וחנני ! וזכני שאזכה לשמחת פורים בשלמות באמת ! שאזכה לשמח מאד מאד בכל לב ונפש בימי הפורים הקדושים בכל שנה ושנה בשמחה שאין לה קץ ! עד שאזכה על ידי השמחה והקדושה של פורים להמשיך עלי ועל כל ישראל הקדושה והטהרה הנמשכת מהפרה אדומה שמטהרת מטומאת מת, אשר צוית עלינו לעסק בקריאת הפרשה הזאת של פרה אדומה אחר פורים. וגלית לנו שעל ידי פורים זוכים לטהרת הפרה אדומה. למען נזכה להיות טהורים לקבל קדושת הקרבן פסח בזמנו".

 

 

אחיכם אוהבכם: יהודה.


 

שיעור שלישי: פרשת זכור

 

ילדי המלך ! תתעוררו, פורים בפתח ! שיעור שלישי !

בשיעור זה נלמד על "פרשת זכור".

 

בשבת שלפני פורים אנו מוציאים בבית הכנסת ספר תורה נוסף מלבד ספר התורה שבו קוראים את פרשת השבוע. ובספר זה קוראים את פרשת זכור הנמצאת בחומש דברים (פרק כה פסוקים יז-יט): "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה” אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה” אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח".

הטעם לקריאה בפרשה זו לפני פורים: "כדי לסמוך מחיית עמלק למחיית המן" (רש"י מסכת מגילה דף כט עמוד א).

המצוה לזכור את מה שעשה לנו עמלק, ולהכרית את זרעו הם מצוות מן התורה (רמב"ם בספר המצוות מצות קפח וקפט). אבל לענין קריאת "פרשת זכור": ישנה מחלוקת אם היא גם כן מצוה מן התורה (שולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז). עוד נחלקו הפוסקים האם נשים חייבות לבוא לבית הכנסת בכדי לשמוע את קריאת פרשת זכור או שהן פטורות. ולהלכה: המחמירות לבוא (בצניעות, ולצאת בצניעות) תבוא עליהם הברכה.

למעמיקות - הספק הינו: היות שצד המלחמה שייך יותר לגברים, "כי להם לעשות המלחמה ונקמת האויב, לא לנשים". ואף שבצד הזכירה הם שייכות, מכל מקום יש אומרים שכל ענין הזכירה הוא לבוא לידי מחיית עמלק  -ספר החינוך מצוה תרג (ספר החינוך נתחבר במאה ה- 13 על ידי: “איש לוי ברצלוני” וחלוקות הדעות מי הוא המחבר. הספר מנסה לתת טעמים שכליים למצוות התורה). ומצד שני: ידוע שבמלחמת מצוה הכל יוצאים, "אפילו כלה מחופתה" ומלחמת עמלק היא מלחמת מצוה. ועוד יתכן שהזכירה היא מצוה נפרדת מלבד ענין המלחמה המלחמה - מנחת חינוך מצוה תרג (מנחת חינוך הינו ספר החונה סביב לספר “החינוך” ומבארו).

 

מיהו עמלק ?

ובכן (עוד) קצת היסטוריה: המקום הראשון בו אנו פוגשים את עמלק הוא בחומש בראשית (פרק לו פסוק יב): "וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק" (ושידוך זה מפוקפק מאוד שכן כתוב בספר דברי הימים א, א, לו: שתמנע היתה בתו של אליפז ! ופה לא נגמר הסיפור שכן כתוב בבראשית פרק ל"ו פסוקים כ-כב שתמנע היתה בכלל בתו של שעיר! ולפיתרון תעלומה זו ראה מדרש תנחומא פרשת וישב סימן א).

המפגש השני עם אותו עמלק הוא בהיותו עם, בצאת עם ישראל ממצרים: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם" (חומש שמות פרק יז פסוקים ח-טז).

ומשלו חכמים משל על תעוזתו של עמלק לתקוף את ישראל בצאתם ממצרים: "משל למה הדבר דומה: לאמבטי רותחת שלא היה בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה, אף על פי שנכוה - קיררה לפני אחרים ("אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ"). אף כך כשיצאו ישראל ממצרים, ונקרע הים לפניהם, ונשתקעו המצרים לתוכו - נפל פחדם על כל האומות, שנאמר "אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן: תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" (שמות טו, טו). כיון שבא עמלק ונלחם עימהם, אף על פי שנטל את שלו מתחת ידיהן (היינו "חטף בראש" !), קיררם לפני אומות העולם" !

אם כן למדנו: שכל מהותו של עמלק הוא מסירות נפש וגוף למלחמה בקדוש ברוך הוא ונציגיו בעולם – עם ישראל ! אשר על כן נצטוינו להשמידו !

איננו יודעים כיום לזהות את אותו עם ולכן איננו יכולים להשמידו. ומכל מקום עלינו לזכור ולא לשכוח שאותו עמלק אורב לנו תמיד, ועלינו לעמוד על המשמר מאוחדים באמונתנו ובתורתנו!

ובתורת החסידות מוסבר שגם בימינו יש להיזהר מפני "קליפת המן עמלק" – היינו השפעתו המחשבתית של עמלק שבאה לקרר את היהודי בעבודת השם ! (קליפה הינו מושג השאול מעולם הקבלה. ועניינה (ממש ממש בקצרה): הסתרה על החיות האלוקית הנמצאת בכל דבר והיא למעשה העיקר והתכלית שבו. ועלינו כיהודים מוטל לקלף את הקליפה ולגלותה. וכדוגמת הקליפה המכסה ומסתירה על הפרי, אך מצד שני מגינה עליו).

רבי נחמן מברסלב (חי בין השנים 5532-5571) ותלמידו רבי נתן הרבו להזהיר מפני קליפה זו (ספר ליקוטי הלכות בהלכות גביית חוב הלכה ה ובמקומות רבים נוספים): "קליפת המן עמלק הוא בחינת כפירות ובלבולי האמונה הקדושה הבאים על ידי חקירות חכמתם הרעה" (של האוחזים בשיטת הפילוסופיה ודומיהם המטילים בכל דבר ספק. ומציגים את התורה כחוכמה אנושית בלבד. שיטתם אינה בהכרח למוטט את כל הבנין, אלא די להם בהטלת ספק קטן בכל דבר גדול. ספק בגימטריא = עמלק !).

 

יש התמהים על הצווי ה"אכזרי" למחות את זכר עמלק – והיינו גם נשים וטף (להבדיל משאר מלחמות שבהם הורגים "רק" את הגברים. ראה רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה ד. ובימינו נהוג בצה"ל (במקרה הטוב) להרוג "רק" את הרוצחים בזמן שהם רוצחים...).

ובכן היה מלך בישראל שאול שמו. המלך הראשון של עם ישראל: "אין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה" (שמואל א, פרק ט פסוק ב) שחשב כך. ובמלחמה שערך נגד עמלק עבר על הציווי הנזכר: "ויחמול שאול והעם על אגג" (מלך עמלק. שמואל א פרק טו פסוק ט). ואף על פי שהרגו אחר כך שמואל הנביא, מכל מקום מספרים לנו חכמינו ז"ל שבאותו לילה התעברה מאגג שפחה אחת וממנה יצא לאחר כמה מאות שנים: "המן בן המדתא האגגי" (ולתקן את חטאו של שאול באו מרדכי ואסתר המלכה שהם משבט בנימין שבטו של שאול המלך. פרקי דרבי אליעזר פרק מח. ואוצר המדרשים "אסתר").

 

ובעברית בת זמנינו: "מספרים כי לפני כמאה שנה בלילה מושלג בבית קטן באחד מכפרי אוסטריה שכב לו בעריסתו תינוק חסר אונים. נאבק על חייו, מפרפר בין חיים למוות. כשלצד מיטתו רוכנת אמו המנסה אנושות להציל את בנה הפעוט. כשהחמיר מאוד המצב יצאה האם בריצה אל תוך הלילה המושלג להזעיק את הרופא מביתו. למרות השעה, ולמרות תנאי מזג האוויר הקשים, לא חשב הרופא פעמיים - הוא לבש את מעילו, לקח את ציודו ורץ אחרי האימא לבית המשפחה. שם, היה המצב בכי רע, קריטי כמעט, התינוק עוד מעט בעולם שכולו טוב. הרופא פשט את מעילו והחל לטפל בתינוק. אחרי כחצי שעה שנאבק הרופא על חייו של הילד חל שיפור ניכר במצבו, והתינוק התחיל לגלות סימני התאוששות. הרופא נשם לרווחה ופנה אל האימא שעמדה כל העת מהצד מתפללת לשלום הילד:

“גברת הייטלר, אדולף הקטן שלך יחיה” !

 

צוחק מי שצוחק א-ח-ר-ו-ן...

יהודה-ח-ח-ח...


 

שיעור רביעי: תענית אסתר

 

אחי ורעי אוהבי ועובדי השם !

אם לא שמתם לב, אנחנו כבר בשיעור הרביעי ! (והפלא הגדול: שאתם עדיין איתי ! ממש נס פורים !). משיעור זה והלאה נעיין קצת יותר במקורות והלכות הקשורות לחג פורים.

ובכן, היום נלמד יחד בעזרת השם מושגים והלכות הקשורים לתענית אסתר. ונעסוק בנושאים הבאים:

א.    מהו המקור לתענית אסתר ?  (שלא תשארו במתח אני מגלה כבר עכשיו את התשובות: מגילת אסתר פרק ג פסוק יג).

ב.    מהו זמנה של תענית אסתר ?  (יג באדר).

ג.     מי פטור מן התענית ?  (מעוברות מניקות וחולים השרויים בצער).

ד.     סגולה בדוקה ומנוסה !  (באחריות !).

 

 

א.  מהו המקור לתענית אסתר ?

מסופר במגילת אסתר (פרק ג פסוק יג) שכאשר נגזרה הגזירה: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז".

פנתה אסתר המלכה בבקשה למרדכי (מגילת אסתר פרק ד פסוק טז):

"לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת" (כונתה לומר שלא ברשות, כיון שלא הוזמנה אל המלך) וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (שעם מלך "קריזיונר" כאחשורוש יתכן ועלול הדבר לעלות לה בחייה. עיינו ערך המלכה ושתי ז"ל).

וכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון נולד בספרד ונפטר במצרים חי בשנים 1138-1204) בספרו "משנה תורה" (בחלק זמנים, הלכות תעניות, פרק ה הלכה ה) שתענית אסתר נקבעה לדורות כזכר לתענית זו (יש טעם נוסף, אבל לא נאריך).

 

ב.  מתי זמנה של תענית אסתר ?

שלושת ימי התענית המוזכרים לעיל היו בתאריך י"ג, י"ד וט"ו בניסן (מדרש רבה על מגילת אסתר פרשה ח) שהם למעשה בימי הפסח !  אך בפועל אנו מתענים בי"ג באדר כדי לסמוך את התענית ליום הפורים, ועוד שישנה הלכה שאין להתענות בחודש ניסן (מפני שבתאריך א בניסן הוקם המשכן, וכן בעזרת השם ממש בקרוב עתיד בית המקדש השלישי להבנות בחודש ניסן, מוכנים ? ובימי אסתר התענו בניסן משום שהיו במצב של פקוח נפש, ראה באסתר רבה ח) ולכן נקבעה התענית ליום י"ג באדר.

וכן פסק לנו הלכה לדורות רבי יוסף קארו (נולד בספרד ונפטר בצפת. חי בשנים 1488-1575) בספרו "שולחן ערוך" (ספר ההלכה שהתקבל על ישראל כספר ההלכה לדורות. וכתב בספרו בסימן תרפו סעיף ב): "מתענים בי"ג באדר. ואם חל פורים באחד בשבת (הוא יום ראשון) מקדימין להתענות ביום חמישי" (שהוא יום י"א באדר. הטעם להקדמת התענית מיום ראשון ליום חמישי הוא משום שביום ששי עסוקים כולם בהכנות לקראת השבת ולא רצו חכמינו להכביד על הציבור, ולכן הוקדמה התענית ליום חמישי).

התענית אגב מתחילה מעלות השחר עד צאת הכוכבים. ונוהגים להחמיר להמתין עד לאחר קריאת המגילה (עלות השחר השנה תשס"ח היא ב- 4:20 לפנות בוקר. וצאת הכוכבים ב- 17:45).

 

ג.  מי פטור מן התענית ?

כתב רבי משה איסרליש (בראשי תיבות: הרמ"א. ולידע כללי: הרמ"א חי בפולין בתקופת ר” יוסף קארו (1520-72) וכתב הגהות על השולחן ערוך של ר” יוסף קארו. בהגהותיו הוא לעיתים משלים את דברי השולחן ערוך, ולעיתים מביא מנהגים של יוצאי אשכנז. מנהגים השונים ממה שכתב השולחן ערוך שהיה מיוצאי ספרד והלך בעיקר בעקבות פסיקת הרמב"ם. וכתב הרמ"א):

"ותענית זה אינו חובה (כונתו שלא נכתב במפורש במגילה שנקבע יום זה ליום תענית לדורות הבאים) לכן יש להקל בו לעת הצורך, כגון: מעוברות או מניקות, או לחולה שאין בו סכנה. ואפילו רק כואבי עינים שאם מצטערים הרבה לא יתענו, ויפרעו אחר כך (כונתו שאדם שלא התענה משום שכאבו לו העינים שיתענה ביום אחר לאחר שירגיש יותר טוב. אבל מעוברות ומניקות אינן צריכות להשלים את התענית. ושיהיה להם במזל טוב ! וכן לגבי חולה) אבל שאר בריאים לא יפרשו מן הצבור".

אגב אשה שהפילה או יולדת שאינה מניקה: פטורות להתענות עד 30 יום מיום הלידה/הפלה. ואם מרגישות חולשה פטורות מלהתענות עד שנתיים מיום הלידה/הפלה. וכן לגבי מניקה שהפסיקה להניק אם מרגישה חולשה פטורה מלהתענות עד שנתיים מיום הלידה.

מי שטעה ואכל בתענית אף על פי כן ימשיך להתענות.

אגב בנים מגיל שלש עשרה ובנות מגיל שתיים עשרה נחשבים כגדולים, וחייבים בכל המצוות שיבואו לקמן כולל תענית אסתר. אף בפחות מגיל זה הם פטורים אלא שמצווה על ההורים לחנכם על מנת להרגילם במצוות. למעט תענית אסתר שיכולים לאכול כהרגלם.

 

ד.  סגולה בדוקה ומנוסה !

כתב רבי צבי הירש קידנובר בספרו "קב הישר" (הספר מונה 102 פרקים שהם בגימטריא ק"ב. הרב חי בפולין בשנים 1645-1712):

"יום זה הוא מסוגל מאוד שיקובלו תפילותינו בזכות מרדכי ואסתר. וכל מי שצריך רחמים על איזה דבר שהוא צריך להתפלל - יקח פנאי לעצמו ביום התענית אסתר. ויאמר תחלה מזמור כ"ב בספר תהלים: "אילת השחר", ודרשו רבותינו ז"ל: דאסתר היתה נקראת אילת השחר. ואח"כ ישפוך שיחו לפני השם יתברך ויבקש בקשתו ויזכיר זכות מרדכי ואסתר אשר בזכותם יעתר לו הקב"ה ויפתח לו שערי רחמים, ותקובל תפלתו ברצון" !

 

 

עד כאן לענין תענית אסתר

ברשותכם נלך לאכול משהו...

יהודה.


 

שיעור חמישי: קריאת המגילה

 

שיעור חמישי (טְפוּ, טְפוּ, טְפוּ, בלי עין הרע...) !

בשעורינו היום נלמד (תמיד חלמתי לומר את המשפט הזה מהצד השני... נקמת התלמיד!) בעזרתו יתברך (ויתעלה), שאוהב אותנו כמו שאנחנו (למרות הכל), מושגים והלכות הקשורות לקריאת מגילת אסתר. ונעסוק בנושאים הבאים:

א.    מתי קוראים את המגילה ?  (אל תדאגו גם הפעם אגלה לכם את התשובות: י"ד באדר. ובירושלים בט"ו באדר).

ב.    מי חייב לשמוע את קריאת המגילה ?  (כ – ו – ל – ם ! ! !).

ג.     מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת ואין בידו מגילה כשרה מה יעשה ?  (יקרא בביתו ממגילה כשרה. ואם אין לו מגילה כשרה יקרא מהחומש בלי ברכה).

ד.     סגולה בדוקה ומנוסה !  (גם הפעם לא אאכזב אתכם, אל תדאגו).

 

 

א.  מתי קוראים את המגילה ?

פסק השולחן ערוך (רבי יוסף קארו, זוכרים, נכון...? בסימן תרפז סעיף א): "חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום. ושל לילה - זמנה כל הלילה (והיינו מצאת הכוכבים ועד זריחת החמה. השנה שנת תשס"ח צאת הכוכבים היא בשעה 18:10 בערב, וזריחת החמה היא בשעה 5:40 לפנות בוקר) ושל יום - זמנה כל היום מהנץ החמה עד סוף היום" (שהוא צאת הכוכבים).

מדוע בירושלים חוגגים את פורים יום לאחר כולם ?

ובכן צדק מי שאמר "לא כל יום פורים", כיון שאנו חוגגים פורים רק ביום י"ד באדר, ואילו בירושלים חוגגים רק ביום ט"ו.

וכפי שפסק השולחן ערוך (בסימן תרפח סעיף א): "כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון (כדוגמת ירושלים) אפילו אינן מוקפין עכשיו, קורין בט"ו".

ובסעיף ג פסק השולחן ערוך: "כפרים ועיירות גדולות, וכרכים שאינם מוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בי"ד".

הטעם לחילוק בין ערים מוקפות חומה לערים שאינם מוקפות חומה ("על קצה המזלג"):

במגילה אסתר מובא שהיהודים עמדו על נפשם ונלחמו באויביהם: "בְּיוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" (פרק ט פסוק יז). "עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ" (פסוק יט).

ואילו ליהודים שהיו בשושן הבירה שהיתה עיר מוקפת חומה היתה קצת יותר עבודה: "וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן נִקְהֲלוּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בּוֹ וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְנוֹחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" (פסוק יח). ולכן גם לדורות נקבע יום זה כיום פורים לערים המוקפות חומה.

ויש בזה עוד אריכות רבה אבל נקצר משום שבלאו הכי לענין הלכה למעשה: רק לגבי ירושלים יש לנו ודאות שהייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. כי גם ערים שידוע לנו שהיו מוקפות בזמן יהושע בן נון אין לנו ודאות שהערים שנקראות על שמם בימינו הם הם אותם ערים. אגב בכלל ירושלים הם כל השכונות הסמוכות לה למעט רמות היות ויש הפסק בינה לבין ירושלים עד שבעזרת השם יתחברו יחדיו (כן כתבו בשו"ת יביא אומר ח"ז, ומנחת יצחק ח"ט).

 

מהו "פורים משולש" ?

פורים משולש מתממש בשנה שבה יוצא ט"ו באדר ביום שבת (י"ד באדר אגב לא יחול לעולם בשבת). לגבי הערים שאינם מוקפות חומה אין הדבר משנה כלל היות והם חוגגים את פורים ביום י"ד באדר שהוא יום שישי. אבל לערים המוקפות חומה יוצא פורים ביום שבת כיון שהם חוגגים את פורים ביום ט"ו כנ"ל. וישנה תקנה של חכמנו ז"ל לאסור את קריאת המגילה בשבת (גזירה שמא אדם שאינו בקי בקריאת המגילה ילך ביום שבת ללמוד כיצד לקרוא מאדם הבקי בקריאתה "ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים". תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ד עמוד ב).

ולכן הם מקדימים את קריאת המגילה ליום שישי כמו בשאר הערים. וכן את המתנות לאביונים יתנו באותו היום (היות והעניים מצפים לקבלם אחר קריאת המגילה).

וביום שבת הם קוראים בתורה את פרשת "ויבא עמלק". ומזכירים את נוסח "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון (מצוות אלו יבוארו בשיעור חמישי בעזרת השם. תחזיקו מעמד).

ואת סעודת פורים יעשו רק ביום ראשון (שולחן ערוך סימן תרפח סעיף ו). אך לא יאמרו 'על הניסים' באותו יום, היות ואין זה באמת יום פורים.

ואם כן פורים זה התחלק לשלשה ומכאן שמו: "פורים משולש" (אני חייב להודות שלא מצאתי את המקור לשם הזה, אבל מסתבר שהוא שם שניתן לו על ידי "עמך ישראל". תקנו אותי אם אני טועה).

דרך אגב השנה שנת תשס"ח יחול פורים משולש !

 

ב.  מי חייב בקריאת המגילה ?

פסק השולחן ערוך (בסימן תרפט סעיף א): "ה-כ-ל חייבים בקריאתה, אנשים ונשים" (ואף על פי שיש לנו כלל ידוע שכל מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות. והיינו מצוות שיש זמן קצוב לעשייתן כגון ציצית שזמנה הוא ביום ולא בלילה ועוד, והתורה שידעה כמה הזמן של האשה "צפוף צפוף", פטרה אותה מאותם מצוות. מכל מקום בקריאת המגילה החמירו חכמים לחייב גם את הנשים (תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ד עמוד א) וטעם הדבר משום: "שגם הם היו באותו הנס". פייר לא...?).

 

לגבי ילדים כתב השולחן ערוך (בסימן תרפט סעיף ו): "מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה".  כמובן שמדובר בקטנים שהגיעו לגיל ששייך לחנכן במצוות והם ברי דעת שבית הכנסת הוא לא מעבדה אטומית / כימית / ביולוגית של אחמאדניג"אאאן וסיעת מרעיו. שכן ילדים אלו מפריעים לשמיעת המגילה. מלבד שאר הסכנות של איבוד שמיעה / ראיה ושאר החושים מפיצוצי ה”אלמנה”, “סופר טייגר”, “הדבורה מיה” וכו”. ומענין איך נהפכה הדבורה מיה מדבורה תמימה לכלי משחית...?)

ונחזור לענייננו הלכה מפורשת היא בשולחן ערוך שחייב אדם לשמוע את קריאת המגילה ממגילת אסתר כשרה. היינו מגילה שנכתבה על ידי סופר סת"ם (ספרי תורה, תפילין, מזוזות) על קלף העשויה מעור בהמה, ולכן:

"מי שתופס בידו מגילה שאינה כשרה, לא יקרא עם שליח ציבור, אלא שומע ושותק" (שולחן ערוך סימן תרצ סעיף ד).  וכן: "אין לשוח בעוד שקורין אותה" (סימן תרצב סעיף ב).

והיות ואין בידי כל אחד ואחד מגילה כשרה עליו להקשיב לכל מילה מקריאת המגילה ולכוין לצאת ידי חובת קריאת המגילה על ידי שמיעת הקריאה שקורא השליח ציבור. וכן על השליח ציבור לכוון להוציא ידי חובה את ציבור השומעים ושומעות (שולחן ערוך סימן תרצ סעיף יד). וקצת קשה לומר שהילדים החמודים הנ"ל יושבים משולבי ידיים ומקשיבים לקריאת המגילה.

ולכן יש להגביל במעט את כמות חומרי הנפץ ברשותם... וכן שהפיצוצים יהיו "פיצוצים מבוקרים" (ולא עם פתיל הצתה מאוחר), ועל השליח ציבור להמתין מעט עד יעבור זעם ולחזור על מילה שלא נשמעה כראוי.

ובדרך אגב נזכיר: שלא יוצאים ידי חובת קריאת המגילה בשמיעה דרך הרדיו/טלויזיה/אינטרנט/MP3/MP4/MP5 וכו”.

 

ג.  מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת, ואין בידו מגילה כשרה מה יעשה ?

העדיפות הראשונה היא לקרוא אותה בצבור משום שבכך מתפרסם הנס יותר.

אך אם אינו יכול להגיע לבית הכנסת ויש בידו מגילה כשרה: הוא יכול לקרוא את המגילה בברכה אפילו לבד, כך פסק השולחן ערוך (סימן תרצ סעיף יח).

ואם אין לו מגילה כשרה: יקרא את המגילה מתוך חומש אבל לא יברך את הברכות שמברכים לפני ואחרי קריאת המגילה (שולחן ערוך סימן תרצא סעיף י).

 

ד.  סגולה בדוקה ומנוסה !

כתב רבי יצחק לוי מברידטשב (חי בפולין בשנים 1810 – 1740. וזכה לכינוי סנגורן של ישראל) בספרו "קדושת לוי" (קדושה ראשונה):

"בעת קריאת המגילה מתנוצץ ומאיר באיש הישראל הקורא המגילה, החיות והשכליות ואהבה ויראה לשמו יתברך ברוך הוא... ולכן בעת שישראל קוראים המגילה אזי מזדככין הגשמיות של הקורא... ומי שקראה בכוונה - אחר קריאתה נתמלא הנפש שמחה, ורצונה לקיים מצוות התורה ושלא לעבור על שס"ה מצות לא תעשה...

לכן אמרו בזוהר הקדוש: יום כפורים הוא כמו פורים ! כלומר שהארת יום כפורים הוא כפורים, עבור שביום כיפור מה שחלף ועבר אין, מעתה הוא מטוהר... כך בפורים - מה שחלף ועבר אין, ומעתה מקבלים עלינו עול תורה ומצוות יתברך שמו...

לכן יתלהב האדם בקריאת המגילה, ובשמעו יכין את עצמו לקבל עליו מאותו יום עול תורה ומצוות, ויתחדש כנשר נעוריו, וישמח בעול קבלת תורה !

ויכוין שבכל דיבור שיוצא מקריאת מגילה נברא הארה, וכל דיבור שיוצא נברא מלאך אחד ! מה מאד יתלהב האדם כשיעלה במחשבתו שמכל דבור ודבור שמח הבורא בו, ונברא מלאך ! מה מאוד יתלהב האדם... והשם יתברך שמח בקריאת מגילה של בני ישראל... וישמח האל אותנו בשמחתו כמו שנאמר “ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר”, אמן סלה !”

 

 

איי... איי... איי...

איזה דיבורים משובבי נפש...

נפשי י צ א ה בדברו...

י ו ד.


 

שיעור שישי: הלכות שונות הקשורות לפורים

 

שיעור שישי ! עכשיו אפשר להגיד שאתם די חזק בעניינים (לאלה ששרדו).

ובכן אחי ורעי היקרים והאהובים, היום נלמד בעזרת השם מושגים והלכות הקשורות לליל ויום פורים. ונעסוק בנושאים הבאים:

א.    איזה שינויים ישנם בתפילה של פורים ?  (מוסיפים תוספת בברכת המזון ובתפילה "על הניסים").

ב.    מחצית השקל ?  (מנהג לתת שלשה מטבעות לצדקה).

ג.     איזה מלאכות אסורות בפורים ? (הכל מותר. אני חייב להודות מזמן לא כתבתי את צמד המילים הזה. טוב ככה זה שאתה הוא זה שגם מנסח את השאלות)

    האם מותר לעבוד בפורים ?  (כן. אבל הכל ילך למס הכנסה...).

ד.     סגולה בדוקה ומנוסה !   (כהרגלנו בקודש).

 

 

א.  איזה שינויים ישנם בתפילות של פורים ?

על הניסים: בחנוכה ובפורים בערב וביום אנו מוסיפים בתפילות ובברכת המזון נוסח שתיקנו חכמים הנקרא: "על הניסים" על שם המילים בהם הוא פותח (שולחן ערוך סימן תרצג ב. וסימן תרצה ג).

וזהו הנוסח לפורים:

“עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן. וְעַל הַגְּבוּרוֹת. וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע. בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נֵס וָפֶלֶא וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה”.

ומוסיף הרמ"א (רבי משה איסרליש, זוכרים נכון ! נכון...?) שאם שכח מלאמרו והמשיך לברכה הבאה בתפילה או בברכת המזון אינו צריך לחזור אחורה כדי לאמרו.

קריאה בתורה: ביום פורים קוראים בספר תורה בפרשת "ויבא עמלק" הנמצאת בחומש שמות פרק יז פסוקים ח-טז (שו"ע בסימן תרצג סעיף ד).

הטעם לקריאת פרשה זו בפורים: משום שהמן הרשע הינו צאצא של העם העמלקי (ולהרחבת הענינים ראה לעיל בפרשת זכור).

       

ב.  איזה מלאכות אסורות בפורים ?  והאם מותר לעבוד בפורים ?

אם יורשה לי אפתח בשחיטת פרה (קדושה כמובן): פורים הוא לא חג !  כן ברצינות !

חג פירושו קורבן (כמבואר בתלמוד הבבלי מסכת חגיגה דף י עמוד ב). וזהו גם פירוש הפסוק מתהלים שאנו קוראים בסוף ההלל: "אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" (תהלים קיח כז) וכי אפשר לקשור חג בחבלים ? אלא הכונה לקשור את הפר עד שיביאוהו כקורבן אל המזבח.

אם כן נכון לומר חג רק על מועדים המוזכרים בתורה, שבהם נצטוינו להביא קורבנות חגיגה, והם: פסח, שבועות, וסוכות. אך פורים וחנוכה נקבעו על ידי חכמי ישראל לזכרון הנס (וכל שכן יום העצמאות) ולכן נכון יותר לומר "יום פורים".

ומכאן נלמד שכל יום שאינו חג מותר בעשיית מלאכה – הדלקת אור, נסיעה ברכב וכו”.

וכן אין מצוה לעשות בו קידוש (סבלנות נגיע למנגל...). אלא שחכמים קבעו ימים אלו להודות ולהלל למשתה ולשמחה (וכן כן, לא שכחתי - “לנפנוף”...).

אלא שיש ימים שקיבלו עליהם עם ישראל קדושים שלא לעשות מלאכה, וביניהם פורים.

ולכן פסק השולחן ערוך: "פורים מותר בעשיית מלאכה. ובמקום שנהגו שלא לעשות, אין עושין" (סימן תרצז סעיף א).

והוסיף הרמ"א (ר”... ? יפה מאוד !) "והאידנא (ועכשיו) נהגו בכל מקום שלא לעשות" (מלאכה).

ולענין מס הכנסה, סיים השולחן ערוך: "והעושה, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם" ! (גם לא בהחזרי מס...).

 

ג.  מחצית השקל

בשבת שלפני ראש חודש אדר (ואם ראש חודש אדר יוצא בשבת אז באותה שבת) מוציאים ספר תורה נוסף מלבד ספר התורה שקוראים בו את פרשת השבוע, ובספר זה קוראים את "פרשת שקלים" (חומש שמות פרק ל פסוקים יא-טז):

“וַיְדַבֵּר ד” אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה” בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה”: כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת ה”: הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ד” לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם: וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה” לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם”.

פרשת שקלים כאמור מדברת בענין הציווי על כל איש מישראל ליתן תרומה מטבע של מחצית השקל לבית המקדש (מדובר בשקל שהיה בזמנם. ובימינו שיעורו: תשעה גרם של כסף מזוקק). בכסף זה היו קונים קורבנות חדשים לבית המקדש, היות וישנו ציווי שמראש חודש ניסן צריכים להביא קרבנות מהשקלים החדשים (במדבר כח יד). בזמן בית המקדש היו מכריזים ומזכירים לציבור בראש חודש אדר להכין את עצמם לקיום המצוה. הקריאה בזמן הזה בבית הכנסת היא זכר למצוה זו. ועוד כתבו חכמים שישנו קשר בין מצוה זו לפורים:

"גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל (“אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ”. שהם כחמש מאות מליון ₪ ! זה מה שאנחנו שווים !? שיתיבש לו על העץ...), לפיכך הקדים שקליהן לשקליו" (והיינו שנתינת מטבע מחצית השקל עמדה לזכות לעם ישראל לביטול מזימתו. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יג ע"מ ב).

וכתב הרמ"א (בסימן תרצד סעיף א): "יש אומרים שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר. ומאחר ששלשה פעמים כתוב תרומה בפרשה - יש ליתן שלשה".

אם כן היות ומנהג זה הוא זכר בלבד הסתפק הרמ"א להצריך ליתן רק חצי מהמטבע הקבוע באותו מקום. שכיום הוא חצי ₪ (ששקל בימינו הוא המטבע הקבוע). ויש ליתן שלשה מטבעות כאלו כאמור. אך הספרדים נהגו ליתן שווי “אורגינלי” של מחצית שקל שהוא כאמור תשעה גרם של כסף מ ז ו ק ק ששווים משתנה משנה לשנה, ושיעורו כ: 20 ₪ .

לגבי זמן נתינתו כתב הרמ"א: "ויש לתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה".

ולגבי החייבים בנתינתו כתב הרמ"א: “ואין חייב ליתנו רק מי שהוא מבן עשרים ולמעלה”.

וכן אין הנשים מצוות בכך היות ולא היו מצוות במצוה “המקורית” (משנה במסכת שקלים פרק א משנה ג. “והפמיניסטיות” שביננו ישמחו לעיין בפירוש האלשיך לפסוק יג בפרשה שקלים הנ"ל). אך גם כאן נהגו הספרדים להחמיר ולתת עבור כל בני המשפחה מבן שלש עשרה שנה ומעלה, וכן בעבור הנשים. ויש שנהגו לתת בעד שאר בני הבית רק שלשה חצאים כנ"ל (לתוספת ביאור והרחבה ברעיונות הרוחניים העומדים מאחרי מצוה זו ראו בספר “התודעה”. דברים נפלאים ומתוקים).

את הכסף אגב מומלץ לתת לישיבות ובתי כנסיות שהם מעין בתי מקדש קטנים של זמנינו. כמו שכתוב בספר יחזקאל שהשם יתברך מנבא את יחזקאל לנחם את עם ישראל לאחר חורבן בית המקדש (פרק יא פסוק טז): "לָכֵן אֱמֹר כֹּה אָמַר ה” אלוקים כִּי הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם וְכִי הֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם".

ופירשו חכמינו ז"ל (מסכת מגילה דף כט, א): "מקדש מעט: אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות" !

 

ד.  סגולה בדוקה ומנוסה !

כתב רבי יצחק לוי מברידטשב בספרו "קדושת לוי" (קדושה רביעית):

"כשמספרים נס אז זה הנס מאיר לנו תמיד ! כאשר נכתב על פירוש נוסח "ועל הניסים" "בימים ההם בזמן הזה" !

 

עד כאן להפעם.

ברשותכם נצא להפסקה,

קצרה...

שלום.


 

שיעור שביעי: מתנות לאביונים

 

חזרנו ! שלום לכולם !

אז מה יש לנו היום: היום נדבר על ה”מם” השניה מארבעת המצות שזכינו להם בפורים (מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משתה ושמחה, משלוח מנות – ארבע מצוות המתחילות כולם באות - מ). ונעסוק בנושאים הבאים:

א.    מהו המקור למצות נתינת מתנות לאביונים ?  (מגילת אסתר).

ב.    מתנות לאביונים. למי ? (כל הפושט יד).  כמה ?  (שתי מתנות לשתי אביונים היינו מתנה לכל אביון. מינימום: מתנה של 10 אגורות. אך ראוי לתת לפחות סכום כסף שיכול לקנות בו העני סעודה לפורים (מנת פלאפל + שתיה = 10 ₪  איפה? כאן בשכונה. והמוסיף מוסיפים לו ! לא בטחינה, במתנות לאביונים!).  מתי ?  (ביום פורים).

ג.     סגולה בדוקה ומנוסה !  (באחריות !).

 

 

א.  מהו המקור לנתינת מתנות לאביונים ?

מגילת אסתר (פרק ט פסוק כב): "וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".

 

ב.  למי נותנים את המתנות ?

כתב השו"ע (בסי" תרצד, א. תתחילו להתרגל לר"ת יש מהם, ה-ר-ב-ה ביהדות): "חייב כל אדם (איש ואשה) ליתן לפחות שתי מתנות לשני עניים" (היינו מתנה לכל עני).

ולענין מי מוגדר כעני אין לחוש ולבדוק כלל ביום פורים שכן כתב השו"ע: "אין מדקדקים במעות פורים, אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנים לו" (מה שאין כן בשאר השנה לצערנו, כל מי שנותנים לו, הולך ופושט את ידו...).

וכתב רבי נתן מברסלב (ליקוטי הלכות בכור בהמה טהורה ד) פירוש נפלא על הלכה זו: "כל הפושט יד ליטול נותנין ! כל מי שרוצה לקבל יראה מאירין עליו מהארת פורים, שהוא הארת היראה עילאה מאד" ! (רוצה לומר שבפורים שערי שמים פתוחים ומשפיעים שפע גם למי שאינו ראוי. אם רק יפשוט את ידו - בתפילה...).

 

כמה צריך לתת ?

את האמת אין שיעור לנתינת מתנות לאביונים ודי בפרוטה. ובימינו המטבע הקטן ביותר (לאחר הוצאת החמש אגורות מהשוק) הוא מטבע של 10 אגורות. ואם כן מעיקר הדין די לתת שתי מטבעות של 10 אגורות לשני אנשים (סה"כ = 20 אגורות).

אך כבר כתב הרמב"ם (חלק זמנים הלכות מגילה פרק ב הלכה יז): "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים ! שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיה נז).

דרך אגב את מצוות מתנות לאביונים אפשר לקיים גם בנתינת דבר מאכל (רמב"ם בציון הנ"ל הלכה טז).

 

מתי צריך לתת ?

כתבו הפוסקים שגם את מצוות מתנות לאביונים יש לתת ביום פורים ולא בלילה. ובמקום שאין עניים מצויים (דבר שלעצמו אינו מצוי כל כך, מכל מקום) כתב השולחן ערוך: "יכול לעכב מעות פורים שלו לעצמו ונותנם במקום שירצה" (סימן תרצד סעיף ד).

 

ד.  סגולה בדוקה ומנוסה !

כתב הרב זאב וולף הלוי (חי בעיר זיטומיר נפטר בשנת 1798) בספרו "אור המאיר":

"והכל תולה בנתינת הצדקה אשר מקום שורשה ביסוד עליון, ובפרט ביום הזה. וכן "כל הפושט יד נותנים לו". ותועלתו גדולה במאוד להציל את עצמו משטן ופגע רע, וכאשר נודע שהצדקה מצילה ממות ! ואני אמרתי רמז שלכן נאמר במגילה “ומתנות לאביונים” ולא מנות, להורות האמור והיה מעשה הצדקה שלום להצילו ממות. ולכן כתבו אותיות "תנו" בין שתי אותיות מת (מ תנו ת). לרמוז אשר במה שמקיים "תנו" מפריד צירוף מ"ת, ונעשה צירוף טוב מתנות" !

 

 

עד כאן להפעם.

ש  ל  ו  ם . .


 

שיעור שמיני: סעודת פורים

 

. . . ש  ל  ו  ם עליכם ידידיי, אחיי, ורעיי !

ובכן יקיריי, היום נלמד בעזרת השם מושגים והלכות הקשורים למצוות סעודת פורים. ונעסוק בנושאים הבאים:

א.    מהו המקור לסעודת פורים ?  (מגילת אסתר כמובן).  ומהו טעמה ?  (נקמת הגוף היהודי הקדוש !)

ב.    דיני סעודת פורים  (מצוה להשתכר... באמת !).

ג.     תפילה !

ד.     סגולה בדוקה ומנוסה !  (קצת שונה מקודמותיה...).

 

 

א.  מהו המקור לסעודת פורים ?

מגילת אסתר (פרק ט פסוק כב): "וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".

והטעם לסעודה זו: היות והמן הרשע/טיפש/מכוער (כל התשובות נכונות) רצה לפגוע בגופם של היהודים - אנו מודים להשם יתברך על הצלת גופנו בסעודה.

ומספרים חכמינו ז"ל (מדרש אסתר רבה פרשה ז אות יב) שעל מנת לשכנע את אחשורוש שהיהודים הם מיותרים בממלכתו, אמר המן לאחשורוש שהיהודים הם "אוכלי חינם" ובטלנים. וכל הזמן מתחמקים מעבודה בטענה ששבת היום, ראש חודש היום, חג פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפור, סוכות וכו”. "אמר לו הקדוש ברוך הוא: רשע ! אתה מפיל עין רעה במועדים שלהם ! הרי אני מפילך לפניהם ומוסיפים להם מועד אחד על מפלתך" (ובכן: צוחק מי שצוחק אחרון...).

וביאר רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו "פרי צדיק" (פורים אות ג. רבי צדוק חי בין השנים 1900 -1823) את "עומקו" של מדרש זה: "הענין הוא: שהמן היה עינו רעה בזה ולא האמין שנמצא איזה קדושה בעניני הנאת הגוף כמו אכילה ושתיה".  אך האמת היא: "שגם ענין הנאת אכילה ושתיה של האיש היהודי הוא בקדושה" !

 

ב.  דיני סעודת פורים

זמנה של סעודת פורים הוא ביום פורים ולא בלילה (שולחן ערוך סימן תרצה סעיף א).

וענינה של סעודה זו: "שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו" (רמב"ם הלכות מגילה פרק ב הלכה טו). ויש להשתדל לאכול לחם בסעודה זו. ויש לזכור להוסיף על הניסים בברכת המזון.

הלכה מיוחדת מובאת בענין סעודת פורים: "חייב אינש (איש ולא אשה) לבסומי (להשתכר בשתית יין) בפורים. עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" !

פלא פלאים ! הרי ידוע כמה הרחיקה והזהירה התורה מפני השכרות, ואפילו בחגים כתב הרמב"ם: "כשאדם אוכל ושותה ושמח ברגל לא ימשך ביין" (הלכות יום טוב פרק ו הלכה).

ובאמת מעיר הרמ"א: "ויש אומרים שאין צריך להשתכר כל כך. אלא שישתה יותר מלימודו וישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין לבו לשמים".

וגם כאן נעזר ברעיונותיו העמוקים של הרב צדוק מלובלין (בספרו רסיסי לילה אות כ): "חייב לבסומי עד דלא ידע - דהפירוש הפשוט בו הוא גילוי דבר זה דלבבות בני ישראל דבוקים באמת בהשם יתברך גם כשאין יודעים בין ימינם לשמאלם ! ובשלושה דברים אדם ניכר: "בכוסו, בכיסו, ובכעסו" (עירובין סה). בכוסו ובשכרותו - שאז אין בו דעה שלימה להסתיר ולהעלים מעמקי לבבו. ואז מתגלה מה שהוא תוך מעמקי הלב כמו שאמרו: (סנהדרין לח) "נכנס יין יצא סוד". ונתגלה - דמעמקי הלב דבני ישראל דבוק בהשם יתברך בלי שום ישוב הדעת וכפייה לרצון הלב ! רק נקודת הרצון האמיתית היא דבוקה באמת מעצמה בהשם יתברך" !

רעיון נוסף מהרב יצחק לוי מברידטשב (בספרו “קדושת לוי” קדושה רביעית): "והנה האדם המבסם את עצמו הוא בלי דעת, וכל דבריו הוא בלי דעת. וזה “חייב אינש לבסומי בפוריא עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי” - כלומר כמו איש מבוסם שהוא בלא דעת... כן כל הדברים הבאים מלמעלה, אפילו שנראין כמו רע הוא לטובה ! רק בעת שנראה שהוא הרע, אין אנו יודעים הטוב שיבא ממנו, והטוב שבא מזה הרע הוא בלתי דעתנו, כי לפי ראות עיני בשר ודם הוא רע, וזה הוא כמו איש מבוסם אשר אינו בדעתו" !

 

כמובן שצריך להיזהר שיצאו רק סודות טובים. ובאמת שהדבר תלוי במה המוח והלב ממולאים. ומי שזכה לחגוג את חג הפורים עם אנשים מלאים בתורה, וביראת שמים. חווה חויה רוחנית מאין כמוה (אף למעלה מתפילת נעילה ביום הכיפורים !). וראה איך השתיה פתחה את מוחם ולבבם של אותם יהודים, ואותנו אחריהם.

אשר על כן אדם שיודע ששתיה מרובה עלולה להביאו למקומות אחרים מהנ"ל. עדיף שיקיים את דברי הרמ"א (ישתה מעט וילך לשון) ולא את דברי השולחן ערוך. אגב לרווקים/ות שבנינו הייתי ממליץ בחום להסתפח לאחד הישיבות/מדרשות.

 

ג.  קטע מלקוטי תפילות לרבי נתן מברסלב (חלק ב תפילה לז. לאומרה קודם הסעודה):

"...רבונו של עולם, “גדל העצה ורב העליליה” ! תקנני בעצה טובה מלפניך, והושיעני מהרה למען שמך, באפן שאזכה מעתה לתשובה שלמה באמת כל ימי חיי. ולא אסור מעתה מרצונך ימין ושמאל ! ואזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, ולקים כל המצוות וכל הדברים שבקדושה, ולעשות כל דבר ודבר במועדו ובזמנו, והכל אעשה יפה בעתו בקדושה ובטהרה גדולה ! ותחזקני בשמחה וחדוה תמיד ! ואזכה בכח הצדיקים האמתיים לגרש ולבטל ממני ומכל ישראל קלפת המן עמלק ימח שמו, ולהמשיך עלי קדושת הנס והישועה של פורים.

ותרחם עלינו בכל דור ודור ובכל שנה ושנה, שנזכה לשמח מאד מאד בימי הפורים בשמחה גדולה וחדוה רבה ועצומה ! ונזכה לקים מצוות קריאת המגלה בקדושה ובטהרה גדולה, ובשמחה רבה ועצומה. ונזכה להתבונן גדל עצם הנס הנפלא והישועה הנוראה והעצומה הזאת, ולפרסומי נסא בפני כל עם ועדה, ונזכה לקים מצוות משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, ומצוות סעודת פורים בשלמות גדול ובשמחה רבה ועצומה. ונזכה לקים מצוות השכרות של פורים כאשר צוונו חכמינו זכרונם לברכה. ותעזרנו ותשמרנו שלא יזיק לנו השתיה והשכרות של פורים כלל לא בגוף ולא בנפש, ולא נזיק שום אדם, ולא שום דבר על ידי השכרות. רק נזכה על ידי השכרות של פורים לבא לתוך שמחה גדולה וחדוה רבה ועצומה מאד. לתוך שמחה של פורים אשר אז מאיר הארה נפלאה ועצומה שהוא הארת מרדכי, אשר אין דוגמתה בכל ימות השנה ! ! !

ואזכה להיות שמח בכל לב, ולשמח גם אחרים, לשמח כל ישראל עמך בשמחת פורים בחדוה רבה ועצומה מאד מאד, נגילה ונשמחה בישועתך בשמחה אמתית ! באפן שיהיה לך לנחת ולרצון, ותקבל שעשועים גדולים משתיתינו ושמחותינו בפורים הקדוש !

ונזכה גם עתה בכל שנה ושנה להנס הגדול והישועה הנפלאה של פורים, להכניע ולגרש ולעקור ולבטל מאתנו קלפת המן עמלק וזוהמתו הגדולה ולמחות שמו וזכרו מן העולם, ולטהר עצמנו מזוהמתו בקדושה ובטהרה גדולה, ולהמשיך עלינו קדושת מרדכי ואסתר. ונזכה להמשיך שמחת פורים על כל השנה כולה, לשמח תמיד בך בשמחה וחדוה רבה באמת. ועל ידי זה נזכה לקדושת וטהרת הפרה אדומה, ולקדושת פסח באמת. ונזכה להיות בשמחה תמיד, ויקוים בנו מקרא שכתוב: “כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו”, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגואלי".

 

סגולה בדוקה ומנוסה למשתכרים !

כל משתכר מתחיל יודע שערבוב משקאות הוא פעולה פסולה, המביאה לעליה משמעותית של אחוז האלכוהול בגוף ולשכרות !

למניעת הדבר ממליצים המומחים לפני שתית “העד דלא ידע” לקחת כף גדולה של שמן זית או לאכול קוביית חמאה. לטענתם פעולה זאת תקטין משמעותית את ספיגת האלכוהול לדם ותאפשר לנו להישאר צלולים ושקולים יותר (לא ניסיתי).

עזרה ראשונה למשתכר:

לשתות כמות גדולה של מים, להמתין 5 דקות ולשתות שוב כמות גדולה של מים.

עצה נוספת: לערב חצי כוס קפה שחור קר עם שליש כוס מיץ לימון טרי בתוספת סוכר – הטעם לא משהו, אבל אומרים שזה מפכח (ניסיתי על מישהו, זה לא עבד כל כך...).

דרך אחרת להתפכחות מהירה היא להיכנס למקלחת חמה שתפתח את הנקבוביות ותגרום לשחרור החומרים הרעילים מהגוף (ניסיתי וזה עוזר).

המלצה אישית: פעם אחת בחיים השתכרתי לגמרי בפורים. זה חוויה נוראית ! והמלצתי לשתות אך ורק יין אדום יבש. ולא למהר בשתיה! אלא להמתין כחצי שעה בין כוס לכוס. לוקח זמן עד שהאדים עולים לראש...

 

פורים שמח !

יהודה.


 

שיעור תשיעי: משלוח מנות

 

שיעור תשיעי ואחרון ! היום נלמד בעזרת השם מושגים והלכות הקשורים למצוות משלוח מנות. ולהלן הנושאים:

א.    מהו המקור למשלוח מנות ?  (ניחוש אחד בלבד...).

ב.    משלוח מנות. למי ?  (איש לרעהו. ואשה לרעותה).  מה ? (מיני מאכל)  כמה ?  (שני מינים לאדם אחד).  טעמה ?  (רצוי שיהיה טעים, ולעורר האחדות).

ג.     סגולה בדוקה ומנוסה ה ה ה !

ד.     דברי סיכום.

 

מהו המקור למשלוח מנות ?

מגילת אסתר (פרק ט פסוק כב): "וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".

 

משלוח מנות. למי ? מה ? כמה ?

כתב השולחן ערוך (סימן תרצה סעיף ד): "חייב לשלוח לחבירו שתי מנות בשר או של מיני אוכלים. שנאמר: “ומשלוח מנות איש לרעהו” - שתי מנות לאיש אחד. וכל המרבה לשלוח לריעים משובח" (דעה אישית: למרות המקובל להחזיר לכל מי ששולח, הרבה פעמים הדבר נובע מלחצים חברתיים וגורם בעקבות כך לתחושה של לחץ ואי נעימות. ולכן אם זאת הרגשתכם הייתי ממליץ לכם להודות לאלו ששלחו לכם מקרב לב, ולהודיע להם שלמרות שאתם אוהבים אותם מאוד, השנה בחרתם לשלוח דוקא לאנשים שאתם פחות בקשר איתם או בסכסוך איתם, וכך לעשות).

וכתב הרמ"א (סוף סימן תרצה): "ויש לשלוח מנות ביום ולא בלילה".

וכתבו עוד הפוסקים האחרונים שיהיו שתי מנות שונות. ומאכל ומשקה נחשבים גם כן כשתי מנות, אבל עדיף לשלוח שני מיני מאכל.

והוסיף הרמ"א: "ואשה תשלח לאשה, ואיש לאיש. אבל לא בהפך" !

בטעמה של מצוה זו כתב המהר"ל מפראג בספרו על פורים "אור חדש": "כי במה שישראל הם עם אחד, לכן עמהם השם יתברך הוא אחד. ובזה הם גוברים על המן וזרעו שהם הפך אחדות השם יתברך. ובשביל כך בפורים בפרט זאת המצוה משלוח מנות" (המהר"ל מפראג הוא ר” יהודה ליווא חי בין השנים 5272-5369 וכתב ספרים רבים ועמוקים במחשבת ישראל).

טעם נוסף מובא בספר "תרומת הדשן": כדי שיהא לכל אחד לקיים סעודת פורים.

(מחבר ספר תרומת הדשן הוא ר” ישראל איסרליין מגדולי רבני אשכנז במאה ה-15. ורבים מפסיקותיו מובאים בשו"ע וברמ"א. מהרא"י (בקיצור) חי בוינה בן השנים 1390-1460. חלק א של ספרו מונה שנ"ד שאלות כמנין דש"ן).

 

ג.  סגולה בדוקה ומנוסה !

כתב רבי יצחק לוי מברידטשב בספרו “קדושת לוי” (קדושות לפורים קדושה ראשונה):

"ומעתה יתלהב אדם במצוות משלוח מנות בראותו שאיש הישראלי יש לו כח לבטל גזירות הבורא יתברך ! ואם יחשוב האדם שמעשה ידיו עושין כל כך פעולה למעלה אזי יתלהב לעבודתו ולעשות הכל נחת רוח ליוצרינו ולא לשם פנייה אחרת. והאל יעשה עמנו נסים ונפלאות לטובה, ויקיים בנו “ויהפוך ה” אלהיך לך את הקללה לברכה”, “והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם”, אמן סלה" !

 

 

דברי סיכום:

את דברי הסיכום אני משאיר לכם (אפשר לכתוב עד... סוף הגי"גה...). אני בכל אופן נהניתי מאוד ללמוד אתכם, ומקוה מאוד לפגוש אתכם בעזרת השם בקורס הבא !

 

שלכם יהודה.

 

שלח קישור לפורום שבו הכנסת בחתימה שלך את הקישור לאתר עולם היהדות והקבלה.



 

מותר לך ומצווה להעתיק ולפרסם לזיכוי הרבים בכל מקום אפשרי.
בתנאי שעושים קישור לאתר  הזה- מהיכן שאתה מעתיק את המאמר הזה.
 ניתן לדון ולהתייעץ ולשאול בנושא בפורום המיוחד שלנו
כתובת הפורום
http://vitaminim.org/1

 

 

רוצים לדעת מה חדש בעולם היהדות?

         
     
הירשמו  לעלון עדכונים ביהדות וקבלה

יצא לאור הספר "על כל שאלה תשובה - הספר המקיף לשאלות ותשובות ביהדות , רוחניות ומשמעות החיים.
לפרטים נוספים כנסו עכשיו לחנות ספרי קודש - על כל שאלה תשובה
ספר לכל שאלה תשובהספר לכל שאלה תשובה

מחיר לפני הנחה: 55.00 ש"ח
המחיר שלנו: 38.00 ש"ח
הרווח שלך: 17.00 ש"ח (31%)

למידע נוסף...

 

להלן השאלות אחרונות:
מדוע חכמים הוסיפו מצוות הרי כתוב בתורה: "לא תוסיפו ולא תגרעו"?
שאל את הרב - למה לשאול רב? למה בכל דבר אתם שואלים רבנים? האם אתם לא יכולים להחליט לבד?
מחלוקות הדתיים -שאלה: אני לא מקיים מצוות בגלל שיש מחלוקות בין הזרמים אז איך אידע מה אמת?
למה תורה שבעל פה?
מדוע חייב להיות שקיבלנו תורה שבעל פה יחד עם התורה שבכתב?
איך התחילו המחלוקות?
איך בכלל התחילו לחלוק אחד על השני בענייני התורה?
מחלוקות בחז"ל
איך יתכן שני דעות סותרות, שניהן אמת, ואיך לנהוג למעשה?
זרמים ביהדות
למה יש זרמים שונים ביהדות? הרי התורה היא אחת, אז למה יש זרמים שונים- חסידים, ליטאים, ש"ס, חב"ד, ברסלב, מזרחי.
זרם הכי טוב?
למה כל זרם ביהדות חושב שהוא הכי טוב והכי הנכון?
למה רבנים חולקים?
למה יש מחלוקות ביהדות? אם כל זרם הוא טוב אז למה הרבנים חולקים אחד על השני, למה יש רב שיצא כנגד רב אחד או כנגד זרם אחר? הרי כולם טובים?
למה יש מחלוקות?
 למה השם עשה בכלל שתהיה מחלוקת בעולם? היה עדיף שיהיה הכל ברור וכך נוכל לבחור בטוב?
תורה שבעל פה
מהי תורה שבעל פה? למה צריך אותה? מה קיבל משה מסיני?  ומה מכילה התורה שבעל פה? מה היחס בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה?
אמונה "פסיכולוגית" שאלה : המצאתם את הדת ואת אלוקים כי היה קשה לכם בלי האמונה, עם האמונה אתם מרגישים רגועים וחיים חיי שלווה, ובנוסף אתם חוששים שמא לא יהיה לכם המשך לאחר החיים ולכן החלטתם להמציא את אלוקים?
למה טוב לחפש משמעות שאלה: האם זה טוב לחפש משמעות בחיים? אולי כדאי להתעלם מהרצון לחיפוש הזה? לתשובה
 

לעמוד רשימת השאלות
לפרק ראשון
למה חשוב לדעת
לפרק שני:
אלוקים ואנחנו
לפרק שלישי:
משמעות החיים
לפרק רביעי: אמיתות התורה
לפרק חמישי: החרדים והמדינה.
ניתן לדון ולהתייעץ ולשאול בנושא בפורום החדש שפתחתי
כתובת הפורום
http://vitaminim.org/1

לעמוד הראשי   /   לעמוד רשימת השאלות