קורס נחמד בהלכות פורים מנהגיו ורעיונותיו
אחי ואחיותי היקרים והאהובים,
אני ממש שמח שבחרתם להצטרף אלינו לקורס בהלכות פורים. כולי תפילה
שתהנו מהלימוד ותפיקו את מלוא התועלת מהקורס.
אשמח מאוד לקבל הארות והערות
(בונות כמובן) על מנת לייעל את עריכת הקורסים הבאים בעזרת השם
(קורסים בתכנון ובנייה:
קורס בהלכות פסח, בהלכות חול המועד, ימי ספירת העומר, הלכות בשר
וחלב, הלכות שבת, הלכות שמירת הלשון, טהרת המשפחה, צניעות, מצוות
מעשיות, ועוד ועוד בעזרת השם הנותן ליעף כח).
הנושאים שנלמד במהלך הקורס הינם :
א.
קצת
היסטוריה על תקופת נס פורים.
ב.
הארת
פורים.
ג.
פרשת זכור.
ד.
הלכות
תענית אסתר.
ה.
הלכות
קריאת המגילה.
ו.
הלכות
שונות הקשורות ליום פורים.
ז.
הלכות
משלוח מנות.
ח.
הלכות
מתנות לאביונים.
ט.
הלכות
סעודת פורים.
שלכם: יהודה
שיעור ראשון: קצת היסטוריה
אחים יקרים !
נשנס מותנינו ונתחיל להשלים את כל השיעורים ש"הברזנו" בשיעורי היסטוריה
("אם לא עכשיו
אימתי" ? בעולם הבא !?).
בית המקדש הראשון:
בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך בנו של דוד המלך במשך שבע
שנים (בין השנים: 2928-3338 לבריאת העולם.
832-422
לפנה"ס). בבנית
בית המקדש השתתפו מעל למאה וחמישים אלף איש !
(מלכים
א, פרקים ה-ו).
התפלגות הממלכה:
כידוע לאחר מות המלך שלמה
(בשנת
2964 בהיותו בן 52)
מלכות ישראל התפלגה לשתי ממלכות
(כעונש
על חטאו של שלמה. מלכים א פרק יא).
בנו של שלמה המלך רחבעם מלך על שני שבטים: שבט בנימין ושבט יהודה
ונקראת מלכות זו: מלכות יהודה. ועל שאר עשרת השבטים מלך ירבעם בן נבט
ונקראת מלכות זו: מלכות ישראל. פילוג זה נמשך עד חורבן בית המקדש
השני, כשברוב הזמן היחסים בין שתי הממלכות לא היו הכי טובים בלשון
המעטה.
גלות עשרת השבטים:
בשנת 3205 לבריאת העולם
(555
לפנה"ס) הוגלתה
מלכות ישראל על ידי שנמנאסר מלך אשור. ועד היום לא שבו בנים לגבולם,
ואיננו יודעים היכן נמצאים אותם עשרה שבטים. אך מסורת בידינו שעתידים
זרעם של עשרת השבטים לחזור בימות המשיח
(כן ממש
בקרוב בעזרת השם ! שוה להשקיע בנדל"ן. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קי
עמוד ב. ופירוש רש"י וחידושי הר"ן שם).
חורבן בית המקדש הראשון:
מלכות יהודה המשיכה להתקיים לאחר גלות מלכות ישראל עוד כ - 133 שנה.
ובשנת 3336
(422 לפנה"ס) בתאריך עשרה בחודש טבת הטיל נבוכדנאצר מלך בבל מצור על ירושלים. מצור קשה
זה נמשך כשנתיים וחצי, וביום י"ז בתמוז הובקעה חומת העיר, ובתאריך
תשעה באב לעת ערב הועלה בית המקדש באש.
במהלך החורבן נרצחו רבים מאחינו גברים נשים וטף, והפליטה שנשארה
כעשרת אלפים יהודים הוגלו לבבל. ולסיכום בית המקדש הראשון התקיים
במשך: 410 שנים.
נס פורים
ובכן
סיכמנו כמה וכמה שיעורים בהיסטוריה ב- 18 שורות !
(היה
שווה "להבריז"!).
וכעת אנו מגיעים לקטעים קצת יותר משמחים:
בתקופה זו שבין חורבן בית המקדש הראשון לבנין בית
המקדש השני שנבנה שבעים שנה לאחר מכן - אירע נס פורים.
מלכות אחשורוש:
בשנת 3392 לבריאת העולם
(354
לפנה"ס) מלך המלך
אחשורוש "הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ
שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה"
(מגילת
אסתר פרק א).
בשנת שלוש למלכותו ערך
המלך אחשורוש מיודעינו משתה, שבסופו כידוע העביר את ושתי המלכה
מתפקידה, "ועל הדרך" העביר גם את ראשה מעליה
(מדרש
אסתר רבה פרשה ד. ובדרך אגב נאמר שושתי ז"ל (זכרה לקללה) היתה נכדת
נבוכדנאצר מלך בבל שהחריב את בית המקדש - ילקוט שמעוני רמז תפד).
ארבע שנים לאחר
מכן בחר אחשורוש באסתר להיות מלכה תחת ושתי
(בחירה
טובה אם מותר לציין).
גזירת ההשמדה:
חמש שנים לאחר הכתרת אסתר למלכה
(שהיא
שנת 12 למלכות אחשורוש),
ביום י"ג בחודש ניסן גזרו אחשורוש והמן הרשעים הארורים לערוך את
השואה הגדולה ביותר בתולדות היסטוריה: "וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד
הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג
וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף
וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד ! בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ
שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז"
(פרק ג פסוק יג).
וכתוב במגילה שלאחר משלוח הצוים: "הַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ
לִשְׁתּוֹת" !
ובכן מה ניתן לעשות ?
לפנות לאו"ם גם אז לא היה שייך כל כך, ולכן: "וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי
אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר
וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה" ! וגזרו תכף ומיד מרדכי ואסתר
שלשה ימי תענית לביטול הגזירה. בתאריך י"ג, י"ד, וט"ו בניסן שהם
למעשה בחג הפסח. כמובא במגילה: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים
הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל
תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי
אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת
וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי"
(פרק ד
פסוק טז).
ומביאים חכמינו ז"ל מדרש
מצמרר על הנעשה בקרב העם באותה תקופה
(אסתר
רבה פרשה ט):
"לאחר שעשה
(המן
הרשע את) העץ
(בעצת אשתו המרשעת זרש... אח, נשים... נשים...),
הלך אצל מרדכי ומצאו שהיה יושב בבית המדרש והתינוקות יושבים לפניו
ושקים במתניהם ועוסקים בתורה, והיו צועקים ובוכים. ומנה אותם ומצא שם
עשרים ושנים אלף תינוקות
!
השליך עליהם שלשלאות של ברזל והפקיד עליהם שומרים. ואמר: למחר אהרוג
אלו התינוקות תחלה ואחר כך אתלה את מרדכי ! והיו אמותיהם מביאות
להם לחם ומים, ואומרות להם: בנינו אכלו ושתו קודם שתמותו למחר, ולא
תמותו ברעב. מיד היו מניחין ידיהם על ספריהם ונשבעים: "בחיי מרדכי
רבינו, לא נאכל ולא נשתה אלא מתוך תעניתנו נמות" ! געו כולם בבכיה עד
שעלתה שועתם למרום ושמע הקדוש ברוך הוא קול בכייתם. באותה שעה
נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ועמד מכסא דין וישב בכסא רחמים,
ואמר: מה קול גדול הזה שאני שומע כגדיים וטלאים ? עמד משה רבינו לפני
הקב"ה ואמר: "רבונו של עולם לא גדיים ולא טלאים הם, אלא קטני עמך שהם
שרויים בתענית היום שלשה ימים ושלשה לילות ולמחר רוצה האויב לשוחטם
כגדיים וטלאים... באותה שעה נטל הקדוש ברוך הוא אותן אגרות שגזר
עליהם שהיו חתומות בחותם של טיט וקרעם, והפיל על אחשורוש בהלה באותו
לילה. וזה שכתוב במגילה: "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"
(מצמרר
!!!).
מפלת המן הרשע:
בתאריך ט"ו וט"ז
בניסן עשתה אסתר משתה בו הפילה בפח את המן הרשע
(אח,
נשים... נשים...).
ובסופו כידוע נתלה המן הרשע על "הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי"
(כל הנ"ל מובא בפרקים ה, ז במגילת אסתר).
והסוף הטוב: בכ"ג בסיון יצאו איגרות חדשות חתומות בחותם טבעת המלך: "אֲשֶׁר נָתַן
הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל
וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל
חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם"
(פרק ח).
וכמובן מאחרי הקלעים יד השם המנוטת את הכל "במקרה" = אותיות רק מה" !
ואני מתפלא איך לא שאלתם
! מה סוף ? מה
טוב ? הרי את האגרות הראשונים סירב אחשורוש לבטל בטענה ש: "כְתָב
אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת
הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב"
(פרק ח
פסוק ח. מילה של אחשורוש זו מילה!).
ובסך הכל נתנו ליהודים את זכות ההגנה העצמית – "להקהל ולעמוד על
נפשם" !
ובכן מצאתי פירוש נפלא
בספר "שפת אמת" של הרב יהודה אריב ליב
(חי בפולין בשנת 1874-1905. נכדו של מיסד חסידות גור, וממשיך
דרכו):
"כי כשבני ישראל נעשין
אגודה אחת אין לעמלק שליטה בהם. ולכן הלשין המן: "ישנו עם אחד מפוזר
ומפורד"
(פרק ג פסוק ח). שכל
כח שלהם האחדות, ועתה הם מפורד. והאמת כן היה על ידי החטאים
נתעורר כח עמלק ואינו מניח להם להתאחד !
ולכן
נאמר: "כנוס את כל היהודים", "להקהל ולעמוד על נפשם". הכל על ידי
הכינוס והקהילה! ומרדכי הצדיק איחה אותם ונתאחדו על ידו, כי היה לו
כח האחדות.
וכן
בכל פורים מתעורר כח האחדות ! ועל זה קבעו המצוות קריאה בצבור...
משלוח מנות ומתנות לאביונים. הכל בעבור האחדות".
(והדברים יפים גם בימינו ! ומי שלא הרוה את צמאונו יעין גם בספר
התודעה בחודש כסליו בנושא "בין חנוכה לפורים" דברים נפלאים ומתוקים
!).
סוף טוב הכל טוב.
עד כאן להפעם
נפגש בשיעור הבאבאאא...
שלכם בידידות: יהודה.
שיעור שני: הארת פורים
יהודים
מתוקים ונפלאים
(אני מקוה שאני לא לבד,
ושיש משהו עדיין איתי...)
בגיל ובשמחה אנחנו מתחילים את השיעור השני. בשיעור זה נלמד מהי הארה
המיוחדת המאירה בכל שנה ביום פורים
(הנושא קצת עמוק ויש מקום לכתוב עליו מאמר שלם, אבל הקצבנו
לעצמנו שני עמודים, ואני מתפלל שאצליח להעביר את הרעיון כראוי. המאמר
אגב מתבסס על כמה ספרים, שהמרכזי ביניהם הוא מאמרו של רבי שניאור
זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד חי בין השנים: 1745-1813).
ובכן נקדים הקדמה חשובה:
מוסבר בספרי הקבלה והחסידות
(באין
ספור מקומות) שכל
החגים והימים שנקבעו בעם ישראל לדורות, אינם זכר בלבד למה שהיה, אלא
בכל שנה ושנה מאירה מחדש באותם הימים אותה הארה שהאירה בעבר !
(הארה הוא מושג השאול מעולם הקבלה ועניינו: שפע רוחני הנמשך מבורא
עולם דרך כל העולמות עד - אליך ! ומשפיעה עליך ברוחניות ובגשמיות).
ואם כן חשוב מאוד לברר ולדעת מהי אותה הארה המיוחדת לכל חג וחג, כדי
להכין את הכלים המתאימים לקבל את אותה הארה !
הארת פורים: אני לא יגזים ויאמר שהארת פורים היא – "פצצת אטום" ! והראיה לכך היא
הקרינה הרדיואקטיבית שלה – "משנכנס אדר מרבים בשמחה" !
(תלמוד
בבלי תענית כט עמוד א).
הארת פורים מתפשטת על כל חודש אדר
(ובשנה מעוברת כמו השנה על חודשיים שלמים !)
והוא דבר פלא שאינו קיים באף חג אחר ! ועוד אמרו חכמינו ז"ל:
"כל המועדים עתידים להתבטל, וימי הפורים אינן בטלים לעולם" !
(מדרש ילקוט שמעוני תתקמד).
ואין הכונה שלא נחגוג עוד
את החגים, שהרי התורה לא תשתנה חס וחלילה: "אלא שבזמן הגאולה תרבה
הטובה והשמחה והמנוחה עד שיהיו כל הימים שוים אצל בני אדם כאלו
נתבטלו המועדים
(ימי
החול יהיו במדרגה של החגים!).
אבל ימי הפורים יהיו נזכרים ונעשים גם אז"
(הרדב"ז בתשובה ח"ב תרסו).
וטעם הדבר נעוץ בהבנה של אותה ההארה המאירה בפורים שהיא: מעין
הארה שתאיר בזמן הגאולה !
ובכן מה היא עניינה של
אותה הארת פורים:
בכתבי הקבלה והחסידות מוסבר שבפורים נמשכת הארה ממקור גבוה מאוד,
הארה שחודרת דרך כל המחיצות ומאירה בגילוי, ובנוסף לכך היא הארה
תמידית ! ענינה של הארת פורים היא נגיעה בקשר הכי שורשי של היהודי
(שהוא חלק אלוה ממעל)
עם בורא עולם
(הוא
השלם) !
הייחוד בפורים
הוא שאנחנו מגיעים להארה זו על ידי השמחה חה חה חה ! ואפשר לומר שמה
שאנחנו עושים ביום הכיפורים על ידי תפילות ובכיות, אנחנו עושים
בפורים על ידי השמחה ! עד כדי כך שכתוב בזוהר הקדוש ששמו של יום
הכפורים מרמז לכך שהוא רק כ"פורים"
(בכף
הדמיון). ואם כן
בפורים אפשר להגיע לנקודה פנימית יותר בנפש מאשר ביום הכיפורים !!!
מדהים !!!
ננסה להוריד את הדברים "קצת יותר למטה":
כדי להבין את עניינה של
הארה זו נצא למסע בזמן 2376 שנים אחורה – העם היהודי היה בתקופה
שלאחר חורבן בית המקדש הראשון ויציאה לגלות לארץ זרה. בודאי שהלך
הרוח בעם היה קשה מאוד באותה תקופה, תקופה של משבר נפשי, רוחני
ולאומי. תקופה שכזאת מוגדרת על ידי חכמינו ז"ל כמצב של:
"הסתר פנים"
(תלמוד
בבלי מסכת חולין דף קלט עמוד ב).
ופירושה: הסתרת השגחת השם יתברך והארתו אלינו. כמשל לאדם שעובר ממצב
של חיוך לחברו למצב של הפניית פניו ממנו, תחושה לא נעימה בודאי.
אך מלמדים אותנו חכמינו ז"ל שבאמת אין זה הסתר אמיתי, שכן בודאי
בורא עולם לא מסיר השגחתו מבניו אפילו רגע אחד
