ב"ה

סידרת שאלות ותשובות בצורת דו - שיח

בנושאים ה"חמים" בין דתיים לחילונים

תוכן העניינים

 תחילת דו – שיח, הפגישה.....................................................5

כפייה דתית?........................................................................9

 

תחבורה ציבורית בשבת.......................................................25

 
קניונים בשבת.....................................................................29

נישואין אזרחיים...................................................................34

שאלת הגיור ומיהו יהודי.......................................................42

תקציבים.............................................................................52

תקשורת או "תשקורת"?.......................................................64

ה"אלימות החרדית".............................................................77

הסתגרות החרדים בשכונות נפרדות

והאם החרדים תורמים לחברה?............................................86

החרדים והצבא...................................................................94

 התחלת דו שיח

ישבנו בקלפי בבחירות יחד.

הוא -  נציג מפלגה חילונית למהדרין,

ואני - נציג מפלגה חרדית למהדרין.

הוא - עם השיער הרטוב ומכנסי הג'ינס,

אני - עם הכובע השחור והחליפה.

הוא שמו - רוני ,

אני שמי - משה.

התחלנו לדבר יחד, בנוסף  לכך, גם שיתפנו פעולה בקלפי, שוחחנו על דא ועל הא, ועל עניינים ברומו של עולם.

והחלטנו, להיפגש לדון יחד על דת ומדינה, על כפיה דתית, ומיהו יהודי על צבא ומדינה ועל עתיד מדינת ישראל ועם ישראל.

נביא לכם להלן קטעים נבחרים מהדו- שיח.

הפגישה

רוני: תשמע, לא כל יום יוצא לי לדבר עם חרדי, יותר נכון לא יצא לי מעולם לדון עם חרדי על נושאי דת ומדינה במיוחד לאחר כל מה שאני שומע ורואה בתקשורת לא היה לי חשק מיוחד להיפגש עם חרדי כמוך , אבל  כיוון שכבר הכרתי אותך מהקלפי וראיתי שאתה נימוסי ומקשיב, שלא כמו חבריך, אז החלטתי להיפגש איתך.

משה: תשמע, תמיד יש פעם ראשונה, ותדע לך שזו אחת הבעיות שלנו שלא יוצא לנו לשמוע אחד את השני, ואז אנחנו נשארים עם שאלות פתוחות ללא מענה שרק מגבירות את הקיטוב בעם.

רוני: תשמע, זה נכון שלא יצא לי לדבר עם הרבה חרדים, אבל גם לך לא יצא לשמוע הרבה חילונים, וממילא אתה לא יודע מה מפריע לנו, ומה הצד שלנו אומר, אז לדעתי הקיטוב והניכור הוא דו צדדי.

משה: האם לדעתך צריך לשוחח עם הרבה חילונים כדי לדעת את הצד החילוני? לדעתי לא,  כי הצד החילוני נשמע ומוסבר ומוחדר בכל תחנת רדיו ובכל התקשורת הכללית, הבעיה היא שהצד החילוני הקיצוני נשמע בתחנות אלו, ואז גם החרדים יכולים בקלות לחשוב שהחילוני הממוצע שונא  אותם, אבל לדעתי התקשורת הממלכתית כלל לא מייצגת את העם אלא את הפלגים הקיצוניים של החילוניות.

הנה לדוגמא אתה טענת שהחרדים לא נימוסיים ואני יוצא דופן, נכון שאני משתדל להיות נימוסי ומקשיב , אבל לדעתי אני לא שונה משאר החרדים, וכמו בכל חברה יש נימוסיים יותר ויש נימוסיים פחות, לדעתי, אתה יכול להיות מופתע לטובה בנושא הזה.

רוני: זה שהסכמתי להיפגש עם חרדי זה כבר מפתיע אותי...

משה: גם אותי...

רוני: האמת היא שהתלבטתי אם להיפגש איתך, כי אמרתי לעצמי שאחרי שאני אשמע את הצד שלך אני לא אהיה אובייקטיבי כי אשמע את הטענות שלך...

משה: זה מזכיר לי בדיחה קטנה:  פעם סופר שכותב ספרים אמר למבקר על ספרו: '' האם קראת את הספר שלי בכלל כדי לבקר אותי ביקורת כל כך חמורה?''

עונה לו מבקר הספרים: ''מה פתאום, אם הייתי קורא את הספר שלך לא הייתי אובייקטיבי...''

המציאות היא שאתה ורוב העם שומעים רק צד אחד, הצד של התקשורת החילונית וכפי שאראה לך שלדעתי הם מנסים לתת הרגשה שהם אובייקטיבים אבל היום כבר רוב הציבור לא ''אוכל'' את זה והמאזינים והצופים שמים לב  לנטייתם האנטי דתית של לא מעט אנשי תקשורת.

בסקר שערכו אגודת מנוף[1] עלתה השאלה כדלהלן: ``האם אתה חושב שמרבית או חלקם של אנשי התקשורת הם אנטי דתיים?``
התוצאה מדהימה מבחינת יחס הציבור החילוני אל אנשי התקשורת למיניהם: 79% (!) אכן סבורים שהתקשורתנים, הינם בצורה זו או אחרת אנטי דתיים. בעוד שהחרדים חשים כך ב- 81%.
אז דווקא אם אתה תשמע את הצד השני מה יש לדתיים לומר , תוכל להיות יותר אובייקטיבי. כרגע השקפת עולמך בנויה על מקורות מידע שרובם אנטי דתיים, לכן לא התפלאתי שקשה לך להיפגש עם חרדי, שהרי התמונה שלך על החרדים היא שחורה, שחורה מאוד...

רוני: אל תחשוב שאני אעשה לך את החיים קלים, יש לי שאלות קשות עליכם החרדים ועל ההתנהגות שלכם, אני מתנצל מראש אם אומר דברים שלא נעימים לאוזנך.

משה: תשמע אתה יכול לשאול וגם אני יכול לשאול, זהו מהותו של דו שיח, כמובן שחשוב לשמור על לשון נקיה של שני הצדדים, ולא לפגוע בצד השני.

רציתי רק להקדים לך מראש, שאם כמה מהתשובות שלי לא יספקו אותך בצורה מושלמת, זה לא אומר בהכרח שאין תשובה אלא שכדאי לפנות לסמכות יותר בקיאה ממני בנושא (ויש הרבה כאלה...)

טוב, הקדמנו מספיק, איזה תחום אתה רוצה להתחיל לדון?

כפייה דתית

רוני: הנושא הראשון שהכי מציק לי ולחברי החילונים זה הכפייה הדתית, שאתם כופים עלינו, נכנסים לנו לורידים ומשניאים את הדת בכך, ומשניאים את עצמכם בדרכים האלו, ואתם גורמים פילוג בעם כי אתם מיעוט שכופה את דעתו ודתו על הרוב.

משה: זה נושא באמת חשוב.

ולפני הכול, בוא נהיה כנים, לא נכנס להתלהמות המשודרת בתקשורת.

בוא, תחשוב רגע , ותענה לי בכנות, באמת עד כמה אתה מרגיש בחיי היום יום כפיה דתית?

עד כמה הדתיים והדת מפריעים לך אישית בחיי היום יום?

כמה אחוזים מתוך 24 שעות ביום אתה כפוי על ידי הדתיים האלו?

אתה יכול ללכת, לטייל, לקפוץ, לאכול, לצפות בטלוויזיה, וידאו, מחשב ,אינטרנט, מסיבות, כדורגל, כדורסל, מישהו מונע ממך משהו?

תגיד לי, עם יד על הלב, כמה פעולות ביום אתה כפוי לעשותם או נמנע מלעשותם, בגלל הדתיים וה''כפייה'' החמורה שלהם...

רוני: (חושב רגע...) תשמע, יש בחינה עקרונית ויש בחינה מעשית.

נכון שמהבחינה המעשית היום יומית אני כרגע לא יכול להצביע על משהו ספציפי בחיי היום יום שלי אבל יש אחרים שבחיי היום יום מפריע להם  ,אני בעיקר מדבר מהבחינה העקרונית שלדעתי יש כפיה דתית.

משה: בוא נפרט את הנושאים שלדעתך יש כפיה ונדון על כל אחד מהם בנפרד.

אשמח גם אם אתה תפרט לי כמה אחוזים מהציבור נפגעים מכך, לדעתך?

רוני: קודם אפרט את הנושאים ואחר נדון כמה נפגעים וכולי

1) תחבורה ציבורית בשבת או בחגים- למה אין?

2) קניונים בשבת- למה הם סגורים בגללכם?

3) נישואים אזרחיים- למה אתם מונעים מהחילונים להנשא כך?

4) גיור כהלכה ומיהו יהודי- למה שאקבל דעתך בנושאים אלו?

יתכן שישנם עוד נושאים בעניין הכפייה ונדון עליהם בהמשך.

משה: אשתדל להתייחס לכל נקודה ,  אבל לפני כן אשאל אותך עם יד על הלב, רוני, האם נקודות הכפייה  שהצגת שוות את השנאה והפילוג שמנסים לעשות בעם ישראל? האם  האנשים כל כך נפגעים מזה  בחיי היום יום? האם  לזה אתה קורא ''כניסה לוורידים של החילונים''

רוני: אחשוב על כך...ואני יודע ומפריע לי שיש קיטוב בעם והוא גודל ולדעתי אתם הדתיים אשמים בכל זה.

משה: לדעתי לא החילונים אשמים ולא הדתיים אשמים בקיטוב בעם, מי שאשם היא קבוצה קטנה של אנשים ידועים מהתקשורת ומהפוליטיקה שכדי להרוויח כבוד, קולות בבחירות ורייטינג ועוד רווחים מפוקפקים הם מוכנים לפלג את העם.

לדעתי החילונים לא נגד הדתיים, והדתיים לא נגד החילונים, בהרבה מקומות בארץ שוררת הרמוניה בין חלקי העם,ישנם הרבה בניינים שגרים בהם חילונים ודתיים בשלום ושלווה. אנחנו לא אחד נגד השני.

 רוני: אז מי נגד מי?

 משה: זו השאלה, וננסה לענות עליה בהמשך שיחתנו.

 עכשיו, בקשר לכפייה הדתית הייתי רוצה קודם להקדים לך כמה נקודות עקרוניות וחשובות שכמעט ולא תשמע אות בתקשורת.

והם: 

1) נקודה ראשונה היא: שאין חוק ללא כפיה!

כל השיטה הדמוקרטית היא כפייה אחת גדולה, שהרי כל החלטה שמתקבלת ברוב קולות היא כפייה עבור המיעוט שהצביע נגדה, לכן כל חוק הוא כפיה של המדינה לאותו אזרח שמפריע לו חוק זה או אחר, שהרי אם אין צורך בכפיה אין צורך בחוק.

אין חוק שכופה אותך לאכול או לשתות, כי אין צורך בכפיה כזו ולעומת זאת הרבה אנשים לא היו משלמים מס לולי שהחוק כופה אותם.
הרבה אנשים לא היו שומרים על חוקי התנועה לולי החוק שכופה אותם, החוק התקבל על ידי הכנסת, הכנסת מחוקקת חוקים לפי הצבעות הרוב בכנסת שנבחרה על ידי העם.

לכל מדינה יש צביון ייחודי משלה ,רוב אזרחי ישראל מעוניינים בצביון יהודי מסויים למדינת ישראל ולכן כל חוקי מדינת ישראל, הנוגעים לחוקי הדת, הם חלק ממערכת החוקים של המדינה, ונחקקו במסגרת דמוקרטית. אם כך, לא בכפייה דתית מדובר ואף לא בכפייה מצפונית, אלא בהגבלת חופש הפרט.
אולם, אין עם או מדינה בעולם שאינם מגבילים את חופש האזרח בתחומים שונים ומטעמים שונים.
שהרי שום חברה אנושית לא תוכל להתקיים כאשר "איש הישר בעיניו יעשה".

רוני: נכון שכאשר רוב העם  מחליט על חוק והוא עובר ברוב בהצבעות בכנסת אז זו כפייה כלפי המיעוט,  כפייה כזו מקובלת עלי בנושאים נייטרליים כמו מיסים או חוקי תנועה, אבל מה תאמר לגבי כפייה בנושא מצפון מי אמר שהמצפון שלך הוא הנכון למה אתה כופה אותו עלי?

משה: שתי נקודות אומר לך:

נקודה ראשונה : האם יציאה למלחמה אינה עניין מצפוני? האם למסור את שטחי ארץ ישראל היא לא עניין מצפוני? אפילו מה שהזכרת כאילו זה חוק נייטראלי לשלם מס ולכן ניתן לכפותו, אבל בוא תראה מה עושים עם הכסף, האם כל אזרחי ישראל מרוצים מכל הוצאה של הממשלה? הרבה יעדיפו מבחינה מצפונית שידאגו יותר לחתולים ולכלבים העזובים, לעומת זאת, הרבה יעדיפו על פי מצפונם שיוסיפו תמיכה כספית להתנחלויות, אחרים ,  מצפונם לא ירשה להם להסכים שכספם ילך לניסויים בבעלי חיים.

אבל המציאות היא שאתה לא יכול לכתוב על כספך ומיסיך להיכן אתה רוצה שהם ילכו, ההחלטות הן על פי התהליך הדמוקרטי.

התהליך הדמוקראטי לא מבחין בין חוק מצפוני לחוק לא מצפוני אם הרוב בכנסת קבע אותו זו הנורמה המחייבת.
אם רוב העם מחליט שניסויים בבעלי חיים זה מוסרי כדי להציל חיי אדם, אז לא יכולים המתנגדים לניסויים לומר: "זו כפייה מצפונית לאן כספינו ילך", שהרי הרוב קובע מה הנורמה המוסרית הרצויה במדינה.

כך גם כל חוק שמתקבל ברוב קולות אין זה נכון להבחין בין חוק לחוק, ויותר מזה אומר לך, כאשר אנשים שרוממות החוק בגרונם אומרים ומעודדים לא לציית לחוקים שקשורים בדת (כמו כמה חברי כנסת שמעודדים בעלי עסקים לעבוד בשבת, למרות שזה נוגד את החוק) הם עצמם הורסים את שלטון החוק וגורמים לאנרכיה, שהרי כל אחד יכול להחליט מחר שחוק כזה או אחר לא נראה בעיניו, ויעודד את האזרחים לא להשמע לחוק, מכאן ועד אנרכיה מוחלטת הדרך לא רחוקה...

 נקודה שנייה שאומר לך היא:

שהמצפון שאתה קורא לו שהוא המצפון ''שלי'' אינו שלי אני לא החלטתי אותו אלא בורא עולם ואת תורתו ואמיתות התורה ניתן לבחון ולאמת בצורה לוגית והגיונית, וכמו שזה צודק למנוע על פי חוק עישון בציבור כיוון שעל פי המחקרים העישון מזיק גם לסביבה של המעשן, כך זה גם התורה היא אמת מוכחת ולא תלויה במצפונו של מאן דהוא.

רוני: הבנתי את הנקודה הראשונה, שאין להבדיל בין חוק לחוק כיוון שהוא התקבל על פי הרוב, אבל מה שכתבת שאת התורה ניתן להוכיח כמו מחקרים בעניין עישון אני לא מסכים שההשוואה הזו נכונה כי לדעתי את העישון ניתן להוכיח כמזיק לבריאות אבל לדעתי את התורה לא ניתן להוכיח שהיא אמיתית, אלא היא תלויה באמונה ומצפון אישי.

משה: אשמח לחדש לך שאת אמיתות התורה ניתן להוכיח בוודאות, וכפי שנערכים בארץ סדנאות להכרת היהדות ושם בין שאר הנושאים המדוברים שם כמו חינוך ילדים וזוגיות מדע ומיסטיקה, מובאים גם הוכחות בצורה מסודרת עניינית ומעניינת, לאמיתות התורה, אם תרצה אוכל להביא לך כמה דוגמאות קטנות לידע העל טבעי הנמצא בתורה, אבל אם תרצה באמת משהו מסודר הוכחות מסודרות לאמיתות התורה, אני יכול להפנות אותך.
הסדנא הנ"ל משולבת עם נופש ומרגוע לגוף ולנשמה.[2]
מה שרציתי רק לומר לך בהערה זו שענייני מצוות אינם עניין של מצפון והרגשה אישית אלא הינם מציאות עובדתית הגיונית,הניתנת להוכחה.

להמשך 1 דו שיח- מי נגד מי?

יש לך הערות, שלח תגובה
לא לשלוח למטה את הערתך כי המשלוח לא עובד כרגע אפשר לשלוח לאימייל olam@olam-jew.com, תודה מראש
המאמר היה:

לעמוד הראשי