סדר ברכת המזון (אשכנז)

 בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָּׁר. כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד. בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. כִּי הוּא _ֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא: בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה. הַזָּן אֶת הַכֹּל:

נוֹדֶה לְּךָ יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ. עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָה טוֹבָה וּרְחָבָה. וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים. וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָּׁרֵנוּ. וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ. וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ. וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ. וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד. בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה:

בחנוכה ובפורים אומרים זה: וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת. שֶׁעָשִּׁיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:

לחנוכה בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו. כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְּׁרָאֵל. לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַּנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִּׁיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ. וּלְעַמְּךָ יִשְּׁרָאֵל עָשִּׁיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ. לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:

לפורים בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע. בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים. מִנַּעַר וְעַד זָקֵן. טַף וְנָשִׁים. בְּיוֹם אֶחָד. בִּשְׁלֹשָׁה עָשָּׁר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָּׁר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ. וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ. וַהֲשֵׁבוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ. וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ:

וְעַל הַכֹּל יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: כַּכָּתוּב. וְאָכַלְתָּ וְשָּׁבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה. עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן:

רַחֶם נָא יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ עַל יִשְּׁרָאֵל עַמֶּךָ. וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ. וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ. וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו: אֱלֹ_ֵינוּ. אָבִינוּ. רְעֵנוּ זוּנֵנוּ פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ. וְהַרְוַח לָנוּ יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָּׁר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם. כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה. הַפְּתוּחָה. הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה. שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד:

לשבת: רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְׂבִיעִי הַשַׂבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶיךָ לִשְׁבּוֹת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ וּבִרְצוֹנְךָ הָנִיחַ לָנוּ יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ שֶׁלֹא תְּהֵא צָרָה וְדְאָגָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ וְהַרְאֵנוּ יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ בְּנֶחָמַת צִיּוֹן עִירֶךָ וּבְּבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת:

לראש חדש, ליום טוב ולחול המועד: אֱלֹ_ֵינוּ וֵאלֹ_ֵי אֲבוֹתֵינוּ יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָׂמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִּכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ וְזִּכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְּׁרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם

לר"ח רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה: לפסח חַג הַמַּצוֹת הַזֶּה: לשבועות חַג הַשָׂבֻעוֹת הַזֶּה: לסוכות חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה: לשמ"ע ולש"ת שְׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה: לר"ה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה: ילדים האוכלים ביו"כ הַכִּפּוּרִים הַזֶּה.

זָכְרֵנוּ יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה וּפָקְדֵנוּ בּוֹ לִבְרָכָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ בּוֹ לְחַיִּים טוֹבִים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ כִּי _ֵל חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה:

שכח לומר רצה בשבת או יעלה ויבא בראש חודש ויום טוב וחול המועד ונזכר קודם שאמר השם מברכת בונה ירושלים - אומרו שם. אם אמר השם אבל נזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב:

)א( בשבת אומר: בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְּׁרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית: בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה מְקַדֵּשׁ הַשַׂבָּת: ביו"ט אומר: בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְּׁרָאֵל לְשָּׁשֹּׁוֹן וּלְשִּׁמְחָה אֶת יוֹם חַג )פלוני(  הַזֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה מְקַדֵּשׁ יִשְּׁרָאֵל וְהַזְּמַנִים:

ואם חל יו"ט בשבת ושכח לומר של יו"ט או של שבת אומר אותו ששכח ואינו כולל השני עמו משום שכבר הזכירו. אם שכח להזכיר שניהם אומר ליו"ט:   בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְּׁרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית וְיָמִים טוֹבִים לְשָּׁשֹּׁוֹן וּלְשִּׁמְחָה אֶת יוֹם חַג )פלוני(   הַזֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה מְקַדֵּשׁ הַשַׂבָּת וְיִשְּׁרָאֵל וְהַזְמַנִּים:

)ב( בר"ה אומר:  בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְּׁרָאֵל אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה:בלא חתימה ואם נזכר אחר הטוב והמטיב אינו חוזר, ובסידור בעל התניא נפסק שבליל ר"ה כן חוזר לראש.

אם חל ראש השנה בשבת אומר:   בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְּׁרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית וְיָמִים טוֹבִים לְזִכָּרוֹן אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה:  בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה מְקַדֵּשׁ הַשַׂבָּת וְיִשְּׁרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן:

ואם שכח של שבת ולא נזכר עד שהתחיל הטוב וחוזר לראש צריך להזכיר בחזרה של שבת ושל ר"ה אבל אם שכח בשבת רק של ר"ה דינו כר"ה בחול.

)ג( בראש חודש אומר: בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְּׁרָאֵל לְזִכָּרוֹן: ואם חל בשבת ושכח של שבת ונזכר קודם הטוב אומר של שבת לבד ואין צריך לכלול של ר"ח. ואם שכח שניהם אומר: בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְּׁרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְזִכָּרוֹן: בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה מְקַדֵּשׁ הַשַׂבָּת וְיִשְּׁרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים:

ואם לא נזכר עד שהתחיל הטוב אם שכח של שבת, חוזר לראש וצריך לומר בחזרה רצה ויעלה ויבוא אבל שכח של ראש חודש לבד דינו כראש חודש בחול.

)ד( חול המועד דינו כראש חודש רק אומר:  בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן יָמִים קְדוֹשִׁים לְעַמּוֹ יִשְּׁרָאֵל לְשָּׁשֹּׁוֹן וּלְשִּׁמְחָה:

אם לא נזכר בכל אלו עד שהתחיל הטוב והמטיב: בשבת - חוזר לראש ברכת המזון בסעודה ראשונה ושנייה. בשעודה שלישית אינו חוזר. ביו"ט - חוזר לראש ברכת המזון. בחול המועד ובראש חודש - אינו חוזר. ואם חל יו"ט בשבת ולא שכח רק של שבת או של יו"ט ונזכר אחר שהתחיל הטוב והמטיב שצריך לחזור לראש, צריך אחר כך להזכיר בחזרה של שבת ושל יו"ט:

וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה. בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָיִם: אָמֵן:

בָּרוּךְ אַתָּה יְ_ֹוָה אֱלֹ_ֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הָאֵל. אָבִינוּ. מַלְכֵּנוּ. אַדִּירֵנוּ. בּוֹרְאֵנוּ. גּוֹאֲלֵנוּ. יוֹצְרֵנוּ. קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב. רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְּׁרָאֵל. הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל. שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב הוּא מֵטִיב הוּא יֵיטִיב לָנוּ. הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח. הַצָּלָה וְהַצְלָחָה. בְּרָכָה וִישׁוּעָה. נֶחָמָה. פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב. וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ: )ועונים אמן(

הָרַחֲמָן הוּא יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָׂמַיִם וּבָאָרֶץ: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים. וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים: הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבֹּר עוּלֵנוּ מֵעַל צַוָּארֵנוּ וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנו עָלָיו: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב וִיבַשֶּׂר לָנוּ בְּשֹּׁוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת )אָבִי מוֹרִי( בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת )אִמִּי מוֹרָתִי( בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה.   אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. )ואם סמוך על שלחן עצמו יאמר: אוֹתִי )וְאָבִי וְאִמִּי(וְאִשְׁתִּי וְזַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי(, אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ. כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּכֹּל מִכֹּל. כֹּל כֵּן יְבָרֵךְ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר אָמֵן:

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְ_ֹוָה. וּצְדָקָה מֵאֱלֹ_ֵי יִשְׁעֵנוּ. וְנִמְצָא חֵן וְשֵּׁכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹ_ִים וְאָדָם:

לשבת: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים:

לראש חדש: הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה:

ליום טוב: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב:

לראש השנה: הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַשָׂנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה:

לסוכות: הָרַחֲמָן הוּא יָקִים לָנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָלֶת:

הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:

)בחולמַגְדִּילביום שיש בו מוסף אומרמִגְדּוֹל( יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶּׁה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם: עֹשֶּׁה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶּׁה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְּׁרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְראוּ אֶת יְ_ֹוָה קְדוֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו: כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדוֹרְשֵׁי יְ_ֹוָה לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב: הוֹדוּ לַי_ֹוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְּׁבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶר יִבְטַח בַּי_ֹוָה וְהָיָה יְ_ֹוָה מִבְטַחוֹ: נַעַר הָיִיתִי גַם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם: יְ_ֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְ_ֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָׂלוֹם: עד כאן ברכת המזון

יש לך הערות, שלח תגובה
לא לשלוח למטה את הערתך כי המשלוח לא עובד כרגע אפשר לשלוח לאימייל olam@olam-jew.com, תודה מראש
המאמר היה:

מותר לך ומצווה להעתיק ולפרסם לזיכוי הרבים בכל מקום אפשרי.
בתנאי שעושים קישור לאתר  הזה- מהיכן שאתה מעתיק את המאמר הזה.
 ניתן לדון ולהתייעץ ולשאול בנושא בפורום המיוחד שלנו
כתובת הפורום
http://vitaminim.org/1
 

רוצים לדעת מה חדש בעולם היהדות?

הירשמו  לעלון עדכונים ביהדות וקבלה

יצא לאור הספר "על כל שאלה תשובה - הספר המקיף לשאלות ותשובות ביהדות , רוחניות ומשמעות החיים. לפרטים נוספים כנסו עכשיו לחנות ספרי קודש - על כל שאלה תשובה ספר לכל שאלה תשובה מחיר לפני הנחה: 55.00 ש"ח המחיר שלנו: 38.00 ש"ח הרווח שלך: 17.00 ש"ח (31%) למידע נוסף...   להלן השאלות אחרונות:

מדוע חכמים הוסיפו מצוות הרי כתוב בתורה: "לא תוסיפו ולא תגרעו"?

שאל את הרב - למה לשאול רב? למה בכל דבר אתם שואלים רבנים? האם אתם לא יכולים להחליט לבד?

מחלוקות הדתיים -שאלה: אני לא מקיים מצוות בגלל שיש מחלוקות בין הזרמים אז איך אידע מה אמת?

למה תורה שבעל פה? מדוע חייב להיות שקיבלנו תורה שבעל פה יחד עם התורה שבכתב?

איך התחילו המחלוקות? איך בכלל התחילו לחלוק אחד על השני בענייני התורה?

מחלוקות בחז"ל איך יתכן שני דעות סותרות, שניהן אמת, ואיך לנהוג למעשה?

זרמים ביהדות למה יש זרמים שונים ביהדות? הרי התורה היא אחת, אז למה יש זרמים שונים- חסידים, ליטאים, ש"ס, חב"ד, ברסלב, מזרחי.

זרם הכי טוב? למה כל זרם ביהדות חושב שהוא הכי טוב והכי הנכון?

למה רבנים חולקים? למה יש מחלוקות ביהדות? אם כל זרם הוא טוב אז למה הרבנים חולקים אחד על השני, למה יש רב שיצא כנגד רב אחד או כנגד זרם אחר? הרי כולם טובים?

למה יש מחלוקות?  למה השם עשה בכלל שתהיה מחלוקת בעולם? היה עדיף שיהיה הכל ברור וכך נוכל לבחור בטוב?

תורה שבעל פה מהי תורה שבעל פה? למה צריך אותה? מה קיבל משה מסיני?  ומה מכילה התורה שבעל פה? מה היחס בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה?

אמונה "פסיכולוגית" שאלה : המצאתם את הדת ואת אלוקים כי היה קשה לכם בלי האמונה, עם האמונה אתם מרגישים רגועים וחיים חיי שלווה, ובנוסף אתם חוששים שמא לא יהיה לכם המשך לאחר החיים ולכן החלטתם להמציא את אלוקים?

למה טוב לחפש משמעות שאלה: האם זה טוב לחפש משמעות בחיים? אולי כדאי להתעלם מהרצון לחיפוש הזה? לתשובה

לעמוד רשימת השאלות לפרק ראשון למה חשוב לדעת לפרק שני: אלוקים ואנחנו לפרק שלישי: משמעות החיים לפרק רביעי: אמיתות התורה לפרק חמישי: החרדים והמדינה. ניתן לדון ולהתייעץ ולשאול בנושא בפורום החדש שפתחתי כתובת הפורום http://vitaminim.org/1

לעמוד הראשי   /   לעמוד רשימת השאלות