כתיבת ספר תורה – ישירות מהסופר
מחפשים משהו שיכתוב לכם ספר תורה – הקמתי אתר עם פירוט איך ומה אתם מקבלים בהזמנת ספר תורה ישירות ממני – שמעון כהן
אם אתם מחפשים כתיבת ספר תורה באיכות ובכשרות עם תעודה ואחריות ישירות מהסופר עצמו – הגעתם למקום הנכון.
כשאתם מזמינים ספר תורה ישירות ממני אתם מרוויחים שקט נפשי, חיסכון כספי, ואחריות מלאה.
כנסו לאתר כתיבת ספר תורה – ישירות מהסופר שמעון כהן
ואם אתם צריכים תיקים לספר תורה – כנסו למבחר תיקים לספרי תורה כאן
מצוות כתיבת ספר תורה
הלכות ספר תורה פרק ז
א מצות עשה על כל איש ואיש מישראל, לכתוב ספר תורה לעצמו: שנאמר "ועתה, כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים לא,יט), כלומר כתבו את התורה שיש בה שירה זו–לפי שאין כותבין את התורה, פרשייות פרשייות. ואף על פי שהניחו לו לאדם אבותיו ספר תורה, מצוה לכתוב משלו. ואם כתבו בידו, הרי הוא כאילו קיבלו מסיניי; ואם אינו יודע לכתוב, אחרים כותבין לו. וכל המגיה בספר תורה, אפילו אות אחת–הרי זה כאילו כתבו, כולו.
ב המלך מצווה לכתוב לו ספר תורה אחר לעצמו, לשם המלך יתר על ספר שהיה לו כשהוא הדיוט–שנאמר "והיה כשבתו, על כיסא ממלכתו–וכתב לו" (דברים יז,יח); ומגיהין אותו מספר העזרה, על פי בית דין הגדול. זה שהיה לו כשהוא הדיוט, מניחו בבית גנזיו; וזה שכתב או שנכתב לו אחר שמלך, יהיה עימו תמיד. אם יצא למלחמה, ספר תורה זה עימו; נכנס, והוא עימו; ישב בדין, והוא עימו; מסב, והוא כנגדו: שנאמר "והייתה עימו, וקרא בו כל ימי חייו" (דברים יז,יט).
ג לא היה לו ספר תורה לעצמו, קודם שימלוך–צריך לכתוב אחר שמלך, שני ספרי תורה: אחד, מניחו בבית גנזיו; והשני, יהיה עימו תמיד–לא יסור מעימו אלא בלילה, או כשייכנס למרחץ, או לבית הכיסא, או לישן על מיטתו.
ד ספר תורה שכתבו שלא בשרטוט, או שכתב מקצתו על הגוויל ומקצתו על הקלף–פסול: אלא או כולו על הגוויל, או כולו על הקלף. וכיצד כותבין ספר תורה, כותב כתיבה מתוקנת נאה ביותר: יניח בין כל תיבה ותיבה, כמלוא אות קטנה; ובין כל שיטה ושיטה, כמלוא שיטה; ואורך כל שיטה ושיטה, שלושים אותייות כדי לכתוב למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם שלושה פעמים, וזה הוא רוחב כל דף ודף. ולא תהא השיטה קצרה מזה, כדי שלא יהא הדף כאיגרת; ולא ארוכה יתר על זה, כדי שלא יהיו עיניו משוטטות בכתב.
ה לא ימעט את הכתב, מפני הריוח שיש בין פרשה לפרשה. נזדמנה לו תיבה בת חמש אותייות–לא יכתוב שניים בתוך הדף ושלוש חוץ לדף, אלא כותב שלוש בתוך הדף ושתיים חוץ לדף; לא נשאר מן השיטה כדי לכתוב שלוש אותייות–מניח המקום פנוי, ומתחיל מתחילת השיטה.
ו נזדמנה לו תיבה בת שתי אותייות–לא יזרקנה בין הדפין, אלא יחזור לתחילת השיטה. נזדמנה לו בסוף השיטה תיבה בת עשר אותייות, או פחות או יתר, ולא נשאר מן השיטה כדי לכתוב את כולה בתוך הדף–אם יכול לכתוב חצייה בתוך הדף וחצייה חוץ לדף, כותב; ואם לאו, מניח המקום פנוי ומתחיל מתחילת השיטה.
ז ומניח בין כל חומש וחומש, ארבע שיטין פנויות, בלא כתיבה, לא פחות ולא יתר; ויתחיל החומש, מתחילת שיטה חמישית. וכשיגמור התורה, צריך שיגמור באמצע שיטה שבסוף הדף; ואם נשאר מן הדף שיטין הרבה, מקצר ועולה, ויתחיל מתחילת השיטה, ולא יגמור את השיטה. ומתכוון, עד שיהיה "לעיני כל ישראל" (דברים לד,יב) באמצע שיטה בסוף הדף.
ח וייזהר באותייות הגדולות, ובאותייות הקטנות, ובאותייות הנקודות, ובאותייות שצורתן משונות כגון הפיין הלפופות, והאותייות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש. וייזהר בתגין ובמניינם–יש אות שיש עליה תג אחד, ויש אות שיש עליה שבעה; וכל התגין–כצורת זין הן, דקין כחוט השערה.
