התנהגות החרדים והדתיים מרחיקה אותי מהאמונה והיהדות, מה תענה לי?

שאלה: התנהגות הדתיים/החרדים מרחיקה אותי- יש לי מגבלה מלהתעניין ביהדות אחרי ששמעתי כמה פעמים על דתי/חרדי שגנב ועל דתיים שבגדו ושמנצלים את דתיותם למעשים אשר לא יעשו"

תשובה: אמר פעם מישהו משפט חכם: "צריך להפריד את הדת מהדתיים"

אני יותר ידייק במשפט זה: צריך להפריד את הדת מהדתיים שלא מקיימים את הדת.
אמור לי בכנות, האם לדעתך כשדתי גנב הוא קיים את הדת או הפר את הדת? מה אחד מעיקרי הדת? לקיים את רצון האלוקים, עכשיו תענה לעצמך, האם הוא קיים במעשה זה את רצון האלוקים?
אתה לא צריך להתרחק מהדת בגלל דתיים שלא שומרים את הדת, תאר לך אדם שיחליט שהוא לא נוסע יותר ב"אגד" כי הוא ראה שם אדם שלא נתן לזקנה לשבת בכיסאו, האם זה נראה לך הגיוני?
היהדות היא דרך חיים, היא דרך המדריכה אותנו כיצד להיות טובים, להיות ישרים, היא דרך לזכות בה לחיי נצח, האם כדאי לנו להפסיד חיי נצח בגלל מי שלבוש מלבושים כדתי אבל לא מתנהג כדתי?

זה כמו מי שראה ערימת שטרות אדומים של 200 ₪ ברחוב שמתנופפות לכל רוח והוא לא רצה לאסוף כיוון שראה שגם חברו לא אוסף.
יש לך כאן אפשרות לזכות לעשות את רצון הבורא לחיות עם מטרה בחיים ולקבל סיפוק גם בעולם הזה וגם לחיי נצח וטוב בעולם הבא, האם תפסיד כל זאת בגלל דתי שאינו באמת דתי?

בדוק, השווה, חקור, אם היהדות אמת אם התורה היא מידי האלוקים , קיים עכשיו את מה שאתה יכול, מה שאתה חושב שרצון האלוקים, לא צריך לעניין אותך אם משהו הוא דתי מזוייף ואינו מקיים חלק מהמצוות.
אלוקים יודע את זה,  הוא רב חסד ומרבה לסלוח ומחכה לפושעים הגדולים ביותר שיחזרו בתשובה, גם לאלה שמנצלים את דתיותם כדי לעשות מעשים רעים.
בנוסף צריך לדעת שהמינון האמיתי של דתיים שאינם דתיים באמת הוא לא גבוה כפי שניתן להבין מהתקשורת שרודפת סקופים ושמחה לפרסם כל "מעידה" של דתיים וחרדים.

שאלה: אבל ראיתי כבר כמה דתיים שלא כיבדו אנשים מבוגרים באוטובוס, וראיתי כבר כמה דתיים שהתנהגותם לא הולמת את דתיותם, הם לבושים כדתיים וכחרדים אבל אני לא רואה עליהם שום שאיפות לרוחניות, שום שאיפות לשיפור המעשים?

תשובה: נכון יש גם כאלה, ואין אף אחד שמושלם, ודווקא הדתי והחרדי יכול ליפול במלכודת של ההרגשה שהוא מושלם בעוד שרק אלוקים הוא מושלם.

פעם רב אחד למד עם יהודי שהיה רחוק משמירת מצוות כמה פסוקים בתהילים והנה הם הגיעו לפסוק "מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון" מספר הרב שהנה הוא חשב לעצמו, "ריבונו של עולם הנה יושב לידי אדם דל ואביון, אדם שרוששו אותו מבחינת מורשתו הרוחנית, אנא הקם אותו והרים אותו שיתעלה מעלה מעלה ויהיה צדיק" והנה פתאום עולה בו מחשבה נוספת: "ואני אינני דל ואביון? האם אני עשיר כל כך מבחינה רוחנית? יתכן שאני יותר אביון מזה שיושב לצידי, שהרי הוא יודע ומכיר בזה שהוא אביון מבחינה רוחנית ואני אפילו לא יודע שאני אביון, מה אני רק מבקש עבורו, אני צריך לבקש גם עבור עצמי…"

כך שדווקא אדם הלבוש כדתי וכחרדי יכול בקלות ליפול להרגשה שאין לו כבר מה לתקן שהרי הוא דתי וחרדי, ואז מנגנון הביקורת עצמית לא פועל וההמשך ידוע…

בנוסף לכך האם חשבת שלדתי וחרדי אין יצר הרע? האם הדת עשתה אותו מושלם? האם אין לו תכונות שהוא צריך לתקן? כתוב בקהלת: כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה-טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא: , גם הצדיקים יכולים לחטוא, אז קל וחומר דתיים וחרדים שאינם הגיעו עדיין לדרגת צדיק.

בעולם הזה הוא עולם התיקון, אנחנו באנו לכאן על מנת לתקן את נשמתינו אם היינו מושלמים לא היינו כאן.